בג"ץ 2002/05 בכר מרים זיאדאת נ. שר הפנים

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.זו עתירה לאיחוד משפחות של העותרת והעותר, ובקשה לצו ביניים למנוע את גירושו של העותר מישראל.

2.העותרת הינה אזרחית ישראלית, תושבת כפר מוקיבלה. העותר תושב שטחים. ביום 20.5.1995, נישאו השניים זה לזו בבית הדין השרעי בנצרת. לבני הזוג נולדו 4 ילדים.

3.ביום 11.6.1995 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. ביום 14.7.1997, סורבה הבקשה מטעמים ביטחוניים. ביום 29.5.2000, ניתנה לעותרים הזדמנות להגיש מסמכים על מנת לחדש את הטיפול בבקשתם. ביום 6.8.2000, ולאחר הערכה מחודשת של הענין, סורבה בשנית בקשת העותרים לאיחוד משפחות מטעמים ביטחוניים. ביום 27.2.05 הגישו העותרים עתירה זו ובה בקשו סעד של איחוד משפחות.

4.דין העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי ניכר בהגשתה. בקשת העותרים נדחתה לאחרונה בחודש אוגוסט 2000. במשך למעלה מארבע וחצי שנים לא השיגו העותרים כנגד סירוב הרשות המוסמכת לבקשתם לאיחוד משפחות ולא עתרו בעניין זה לערכאות השיפוט. בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות נבחנת על יסוד תשתית עובדתית עדכנית, ובכלל זה נסיבות חייהם המשותפים של בני הזוג בעת הרלבנטית, ובכפוף לחוות דעת עדכניות של גורמי המשטרה והביטחון הנשענות על מלוא המידע והנתונים הרלבנטיים לתקופה הנוגעת לענין. עתירה המוגשת זמן רב לאחר שהבקשה לאיחוד משפחות סורבה אינה עונה לאמות המידה הנדרשות לצורך הכרעה על פיה, ודינה להידחות על הסף מחמת שיהוי (בג"צ 2241/03 אבראהים רעד נ' שר הפנים, תק-על 2004(2) 1530; בג"צ 6814/01 עודה נ' שר הפנים ; בג"צ 2151/04 אבו שאח נ' מדינת ישראל.

5.בנסיבות הענין, קיים אף קושי מהותי בהגשת בקשה חדשה בידי בני הזוג שנתוניה עדכניים, וזאת מן הטעם שעל פי מדיניות הממשלה מאז 12.5.02 אשר עוגנה בחקיקה ראשית, ככלל, אין כיום טיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות. לפיכך, גם מוצא זה אינו פתוח בפני העותרים במקרה זה (בג"צ 1163/03 נסרין מסארוה נ' שר הפנים ; בג"צ 3947/04 מחמד מוסה קבועה נ'

שר הפנים ; בג"צ 10191/03 עמר תמאדר נ' שר הפנים ). כל שניתן לומר נכון לעת זו הוא כי אם ובמידה שהמדיניות הקיימת תשתנה בעתיד, אפשר ותיפתח הדרך להגשת בקשות חדשות לאיחוד משפחות, והדבר עשוי להיות רלבנטי גם לעניינם של העותרים.

העתירה נדחית על הסף ועמה נדחית אף הבקשה לצו ביניים.