בג"ץ 1628/06 אילון כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופט ס' ג'ובראן:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותר לפתיחה בחקירה פלילית כנגד גורמים במועצה האזורית עמק חפר.

2.העותר, חבר קיבוץ עין החורש, טוען למעשים פליליים, שנעשו לכאורה, בשנת 1992 על ידי המועצה האזורית עמק חפר במהלך הקמת בית ספר שהוקם בשטח ששייך לקיבוץ עין החורש – אגודה שיתופית. טענת העותר היא כי המועצה "השתלטה", ללא רשות, על שטח השייך לקיבוץ, והקימה בו, ללא רשות הקיבוץ, בית ספר אזורי. נטען כי המדובר במעשה פלילי, שבגינו על המשטרה לפתוח בחקירה ולגבות ממנו ומהמעורבים האחרים בפרשה עדות. נטען אף כי הוסתרו מבית המשפט מסמכים רלוונטיים לפרשה על ידי הפרקליטות.

כנטען, בגין מעשה זה, שאירע בשנת 1992, העביר העותר ביום 5.3.2000, מסמך למשטרה, הקרוי "פרשת בית ספר מ.ח.מ. של המועצה האזורית עמק חפר בעין החורש – הסדרת המצב החוקי". מסמך זה נשלח במקביל על ידי העותר גם למבקר המדינה, רשם האגודות השיתופיות, לשכת שר החינוך, מזכירות קיבוץ עין החורש, ומזכירות קיבוץ גבעת חיים מאוחד.

המשטרה בחנה את טענות העותר, ולא מצאה כי הטענות מעלות חשד לביצוע עבירה פלילית. ביום 16.7.2000 גנזה המשטרה את המסמך, אליו התייחסה כתלונה.

ביום 5.8.2000 הגיש העותר ערר לפרקליטות המדינה נגד החלטת המשטרה. ביום 5.12.2001 נדחה הערר.

כנגד ההחלטה הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"צ 81/02), בה נטען כי החלטות המשטרה והפרקליטות הן שגויות. בהמלצת בית המשפט חזר בו העותר מהעתירה. עתירה קודמת ( בג"צ 8902/96) שאף היא עסקה בפרשה, נדחתה גם היא.

ביום 3.9.2003 השיב מנהל תחום עררים דאז לפנייה נוספת של העותר מיום 30.6.2003. בתשובה הוסבר לעותר כי אין מדובר במעשים הנופלים לגדרו של המשפט הפלילי ועל כן אין מקום בפתיחת הליך פלילי.

ביום 30.8.2004 נמסרה לעותר, במענה לפניה נוספת שלו מיום 15.8.2004, תשובת לשכת פרקליט המדינה כי אין מקום לשינוי ההחלטות הקודמות שהתקבלו בעניין זה.

ביום 11.12.2005 השיבה מנהלת תחום עררים לפניה נוספת של העותר מיום 28.11.2005, כי לא נמצא, כי יש מקום לטיפול נוסף בעניין זה.

3.עמדת המשיבים היא, כי דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה להתערבות בהחלטת מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה. עניינו של העותר עוסק באירועים בני 14 שנה אשר נבחנו פעם אחר פעם על ידי הגורמים המוסמכים. בחינת החומר הרלוונטי בסוגיה העלתה שוב ושוב כי לכל היותר מדובר בסכסוך אזרחי ולא נמצאו חשדות לפלילים.

4.לא נוכל להיעתר לעתירה, שאינה מגלה עילה להתערבות בית-משפט זה. כידוע, בית-משפט זה יתערב בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין רק במקרים חריגים, בהם לוקה ההחלטה ב"עיוות מהותי" או ב"חוסר סבירות קיצוני" (ראו בג"צ 6271/96 ידידיה בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נ (4) 425, 430 ; בג"צ 1261/03 חסן (נורי) אלעוקבי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"צ 2873/03 לויט נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"צ 11861/04 רוה נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

5.בעניינו של העותר סברו גורמי אכיפת החוק, במשטרה ובפרקליטות המדינה, כמו גם בית משפט זה, כי אין מדובר באירועים המעלים חשד לעבירות פליליות, אלא עסקינן בסכסוך אזרחי. הנושא נבחן מספר רב של פעמים בידי גורמים שונים ולכולם מסקנה דומה. בנסיבות אלה, אין מנוס מהמסקנה, כי ההחלטות אינן נגועות ב"עיוות מהותי" או ב"חוסר סבירות קיצוני" המצדיק התערבותו של בית משפט זה.

6.נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף.