פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
2205/21
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. ד"ר הרווה זליגמן
2. חיים יטיב
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הבריאות
2. מנכ"ל משרד הבריאות
3. היועץ המשפטי במשרד הבריאות
4. ראש הממשלה
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור במשרד
הבריאות
7. חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד
הבריאות ראש קבינט
בקשה לפסילת שופטת מטעם העותר 2
בשם העותר 2:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשה לפסילתי מלדון בעתירה שבכותרת, מכוח סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).
2.
העתירה דנן הוגשה ביום 30.3.2021, ובגדרה התבקש "צו ארעי אשר יורה למשיבים לעצור לאלתר את מסע 'החיסונים' [נגד נגיף הקורונה המבוססים על טכנולוגיית mRNA , י.ו.] עד אשר יתבררו כל הסוגיות המועלות בעתירה זו". ביום 2.4.2021 הגישו העותרים בקשה למתן החלטה בבקשתם ליתן צו ארעי, ובו ביום ניתנה החלטתי לפיה "לא ראיתי ליתן צו ביניים או צו ארעי כלשהו".
3.
בהמשך לכך, הגיש העותר 2 את בקשת הפסילה שלפניי, בגדרה נטען כי הימנעותי מליתן החלטה בבקשה למתן צו ארעי בסמוך להגשת העתירה, כמו גם ההחלטה שניתנה בבקשה זו – מעלות חשש ל"נעילת" דעתי ביחס לעתירה גופה, למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק. בתוך כך, נטען כי החלטתי מיום 2.4.2021 מתייחסת אף לצו ביניים, אשר העותרים כלל לא ביקשו את נתינתו, וכן שוללת מראש מתן צו זמני "כלשהו", באופן שעשוי ללמד כי לא יינתן בעתירה צו זמני מכל סוג שהוא, ללא תלות בטענות שעשויים העותרים להעלות בנדון. לטענת העותר 2, ההחלטה האמורה היא החלטה גורפת ובלתי מנומקת, הלוקה בחוסר סבירות קיצוני, ופוגעת בסיכוייה של העתירה להתברר לגופה. כמו כן, נטען כי סוגיית החיסונים נגד נגיף הקורונה מעוררת מחלוקות רבות בין המתחסנים ובין הנמנעים מחיסון, כאשר האחרונים חשופים להשתלחות מצד התקשורת ומצד גורמי המשיבים. נטען, אפוא, כי מצב הדברים המתואר עשוי להשפיע אף על עמדותיהם של שופטי בית משפט זה ביחס לסוגיה הנדונה. צוין עוד כי העותר 1 אינו מתנגד לבקשת הפסילה.
4.
לאחר שנתתי דעתי לטענות העותר 2 בבקשה שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
5.
סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". חשש ממשי מעין זה עשוי להתעורר עקב התבטאויות בית המשפט אשר מלמדות כי דעתו "ננעלה" ביחס לסוגיה הנדונה לפניו (ראו: ע"א 6332/05 ולדהורן נ' נרקיס , פסקה 10 (24.11.2005)). עוד נקבע בפסיקה בהקשר זה כי:
"אין בעצם העובדה כי על בית משפט מוטל להכריע בעניין שנתן בו הכרעה מוקדמת, כדי לגרום, מניה וביה, לפסילתו של בית המשפט... יש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת, או מנסיבות אחרות עולה גם 'חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'. הדגש הינו, על כן, לא רק בהליך הדיוני, במסגרתו נתגבשה דעה כזו או אחרת (אם בבקשה לסעד זמני; בערעור; בהליך קודם באותו עניין וכיוצא בזה). אלא בשאלה המהותית, והיא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לגוף העניין" (ראו: ע"א 8490/01
אייל ניירות ערך והנפקות (1988) בע"מ
נ' סבן , פסקה 7 (3.12.2001) ).
במקרה דנן, לא מצאתי כי יש בדחייתה של בקשת העותרים למתן צו ארעי או במתן ההחלטה בבקשה זו לאחר ימים ספורים ממועד הגשת העתירה, כדי להקים חשש כאמור למשוא פנים מצידי או ל"נעילת" דעתי ביחס לעתירה הנדונה.
6.
כמו כן, יצוין, בבחינת למעלה מן הנדרש, כי העותרים, אשר אינם מיוצגים, אמנם הכתירו את הצו הזמני שהתבקש על-ידם כ"צו ארעי", אך ביקשו כי צו זה יעמוד בתוקפו "עד אשר יתבררו כל הסוגיות המועלות בעתירה זו". לפיכך, הצו שהתבקש במסגרת העתירה, הלכה למעשה, הוא צו ביניים , העומד בפני עצמו, וזאת להבדיל מ צו ארעי אשר מבוקש ככלל עד למתן החלטה בבקשה למתן צו ביניים . מטעם זה, ולמען הסדר הטוב, התייחסתי בהחלטתי מיום 2.4.2021 לבקשת העותרים כאל בקשה למתן צו ביניים. משלא ראיתי ליתן צו ביניים מעין זה שהתבקש בעתירה, הרי שממילא לא היה מקום ליתן אף צו ארעי.
7.
כמו כן, אציין כי חרף ניסיון העותר 2 לתלות במילה "כלשהו" המופיעה בהחלטתי מיום 2.4.2021, חששות לשלילה מוחלטת ומראש של כל בקשה למתן צו ביניים או צו ארעי שתוגש במסגרת העתירה, הרי שמובן מאליו כי החלטתי זו התייחסה אך ורק לבקשת העותרים אשר הונחה לפניי, ואין בה כדי ללמד על גורלן של בקשות נוספות שעשויים העותרים להגיש, אשר תידונה לגופן.
8.
נוכח כל האמור, בקשת הפסילה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד
בניסן התשפ"א (6.4.2021).
ש ו פ ט ת