פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2543/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. ארווא
קוואסמה
2. ג'אמל קואסמה
3. למא קואסמה ,קטין
4. מוהנד קואסמה ,קטין
5. מנאר קואסמה ,קטין
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים, מר
אופיר פינס
2. הלשכה למרשם אוכלוסין ירושלים מזרח
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עו"ד הרן רייכמן
פסק-דין
השופטת ע' ארבל :
1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי תינתן אזרחות ישראלית לעותר 2, "תושב האיזור" הנשוי לעותרת 1, אשר על פי הנטען בעתירה, הינה אזרחית ישראל. עוד מבקשים הם כי ייקבע קריטריונים ברורים להחלטות שמקבלים המשיבים בבקשות ל"איחוד משפחות" וכי ייקבע נוהל למתן מידע אודות הטעמים לדחיית בקשות אלה.
2.בתשובתם לעתירה טוענים המשיבים, כי בניגוד לאמור בעתירה, מבדיקת רישומי משרד הפנים עולה כי אין העותרת 1 אזרחית ישראל אלא היא בעלת מעמד של תושבות קבע בישראל. לפיכך, אין העותר 2 זכאי לקבל מעמד בישראל מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן – חוק האזרחות ) ואין העתירה מעלה כל עילה משפטית המצדיקה מתן אזרחות לעותר 2 מכוח חוק האזרחות. המסגרת המשפטית לבחינת העתירה הינה בגדריו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ומשכך, טוענים המשיבים, היה על העותרים להגיש עתירתם לבית המשפט לעניינים מנהליים, נוכח הוראת סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 והוראת סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה. עוד מוסיפים המשיבים, כי אף שלכאורה יוכל העותר 2 להגיש בעתיד בקשה להתאזרח בישראל מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות, הרי שתנאי להתאזרחות מכוח סעיף זה הינו היותו בעל מעמד של תושב קבע בישראל.
3.דין העתירה להידחות על הסף. אכן, משהוברר כי אין העותרת 1 אזרחית ישראל, הרי שהלכה למעשה הסעד המבוקש על ידי העותרים הינו להיתר שהיה בישראל, עניין אשר כאמור בתגובת המשיבים, מצוי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.
4.לפיכך העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום,א'
ניסן, תשס"ה (10.4.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת