בג"ץ 2576/08 ויטלי פשין נ. בית הדין האזורי לעבודה בת"א

השופטת מ' נאור :

1.

עתירה למתן צו על תנאי המורה "לבטל את כל ההחלטות של המשיבים 1 ו-2" למעט שתי החלטות מסוימות, להורות על פסילת כתבי טענות של הנתבעים בהליך שמנהל העותר בבית הדין לעבודה ולהורות על כך שהסכם ההעסקה של העותר אצל הנתבעים הוא בלתי חוקי. כמו כן נתבקש צו ביניים להקפאת הליכי הוצאה לפועל נגד העותר.

2.

העותר עבד כמנופאי בחברת לאופר שחף שירותי ניהול בע"מ (להלן: הנתבעת ). ביום 15.10.2006 הגיש העותר תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד הנתבעת ומנהלה (להלן: הנתבע ) בדרישה לתשלום הפרשי שכר. ביום 12.11.2006 הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף. ביום 3.1.2007 דחה בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה לסילוק על הסף. בעקבות ההחלטה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד נגד העותר. לטענת העותר הנתבעת מסרה לבית המשפט מידע כוזב ו"זייפה" את תאריך סיום העסקתו של העותר בה. לפיכך הגיש העותר בקשה לבית הדין האזורי להכריז על הסכם ההעסקה כהסכם בלתי חוקי. התיק נקבע לקדם משפט ליום 25.10.2007. ביום 28.10.2007 קבעה רשמת בית הדין האזורי כי "קביעות לעניין חוקיות או אי חוקיות הסכם אשר נערך בין הצדדים מקומם להתברר במהלך דיון ההוכחות ולא על דרך של בקשה בשלב מקדמי של הדיון" וחייבה את העותר בהוצאות בסך 2,000 ש"ח. העותר תוקף החלטה זו בעתירה.

כמו כן, ביום 25.10.2007 הורה בית הדין האזורי לנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום. בעקבות זאת הגיש העותר, ביום 29.11.2007, בקשה למחיקת כתבי טענות הנתבעים בטענה כי תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים לא הוגשו במועד שנקבע. ביום 17.12.2007 קבע בית הדין האזורי כי התצהירים הוגשו ביומיים איחור אך אין בכך כדי לקבל את הבקשה למחיקת כתבי הטענות. העותר הגיש ערעור על ההחלטה בפני שופט בית הדין האזורי

לעבודה. הערעור נדחה ביום 2.1.2008. על פסק הדין בערעור הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ביום 17.1.2008 דחה בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא מבקש את תגובת בא כוח העותר לעניין הוצאות אישיות. ביום 10.2.2008, לאחר שעיין בתגובת בא כוח העותר, הטיל בית הדין הארצי לעבודה על בא כוח העותר (עו"ד בנרי ניק) הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח. גם את ההחלטה הזו תוקף העותר בעתירה.

נוכח ההחלטות בהן חוייב העותר בהוצאות, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. באחרונה קיבל העותר אזהרה לתשלום חלק מהסכום ובעקבות הודעה זו הוגשה העתירה ועמה הבקשה לצו ביניים.

3.

לטענת העותר יש לבטל את החלטות בית הדין הארצי ובית הדין האזורי לעבודה ולפסול את כתבי טענות הנתבעים. העותר חזר על טענותיו שהעלה בהליכים הקודמים בבית הדין לעבודה, ובכלל זה טענות בדבר אי חוקיות הסכם ההעסקה ואי הצגת מסמכים נדרשים מטעם הנתבעים. בעתירה מבקש העותר צווים על תנאי כמפורט לעיל וכאמור גם צו ביניים "להקפיא ו/או לעכב את החלטות המשיבים 1 ו-2" ו"להורות ללשכת ההוצל"פ בהרצליה לעכב את כל ההליכים בתיק" עד להכרעה בעתירה.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מבלי לקבל את תגובת הנתבעים (שממילא לא צורפו כמשיבים לעתירה).

העתירה מכוונת למעשה נגד החלטות ביניים של בית הדין לעבודה בעניינים של סדר דין ודיני ראיות. כבר נפסק כי "כנגד החלטות כאלה אפשר לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה. אם בית הדין הארצי לעבודה דוחה את הבקשה, אין בכך כדי לפתוח את השער לבית משפט זה, כדי שהוא ידון בערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי לעבודה. ניהול המשפט בפני בית הדין האזורי לעבודה, ובכלל זה הסמכות לקבל החלטות ביניים בעניינים של סדר דין ודיני ראיות, הוא בידי בית הדין עצמו, בפיקוח של בית הדין הארצי לעבודה" (בג"ץ 3400/98 בן עזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, מיום 27.9.1998)). תביעתו של העותר תלויה ועומדת לפני בית הדין האזורי לעבודה. היא מצויה עתה בשלב קדם המשפט. העותר תוקף בעתירה רצף של החלטות ביניים בעניינו כשההליך נמצא בשלב מקדמי בלבד וכאשר לגבי חלק מההחלטות אף נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה. נסיבות העניין אינן מחייבות את התערבות בית משפט זה בהחלטות שנתקבלו בעניינו הן בבית הדין האזורי והן בבית הדין הארצי וזאת בהתאם לאמות המידה המקובלות להתערבות בית משפט זה בפסיקת בתי הדין לעבודה (ראו בג"ץ 9211/05 וינברג נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (לא פורסם, מיום 9.11.2005); בג"ץ 7544/00 קעטבי נ' נשיא בית הדין (לא פורסם, מיום 19.12.2000)).

למותר לציין כי עם מתן פסק דין סופי בבית הדין האזורי לעבודה יהא העותר זכאי לערער - זו הפעם בזכות - לבית הדין הארצי לעבודה ולהעלות טענותיו בפניו.

5.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות.