בג"ץ 9211/05 נילי וינברג נ. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

השופטת א' חיות:

עתירה זו מופנית כנגד החלטותיו של המשיב 1 (להלן: בית הדין או בית הדין

האזורי לעבודה ) אשר דחה את בקשתה של העותרת להציג קלטות וידיאו כראייה במסגרת הליך משפטי המתנהל בינה לבין המשיבה 3, וכן דחה את בקשתה לחייב את המשיבה 3 להיבדק בידי רופא מומחה. בנוסף, מבקשת העותרת כי תבוטל החלטת המשיב 2 (להלן: בית הדין הארצי לעבודה ), אשר דחה את בקשתה למתן רשות לערער על החלטותיו אלה של בית הדין האזורי לעבודה וחייבה בהוצאות הבקשה.

1.המשיבה 3 הועסקה בעבר כעובדת במשק הבית אצל העותרת ובתום העסקתה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה כנגד העותרת לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין. לטענתה, הרעה העותרת את תנאי עבודתה במטרה להביאה לכדי התפטרות ולהימנע מתשלום פיצויי פיטורין. העותרת, מצידה, הגישה תביעה שכנגד, בה ביקשה כי המשיבה 3 תחויב לפצותה בשל האופן בו ביצעה את עבודתה. במהלך הדיון בבית הדין האזורי לעבודה, ביקשה העותרת להציג קלטות וידיאו ובהן צילומים של המשיבה 3 במהלך עבודתה ובמהלך חופשת מחלתה. כמו כן, ביקשה העותרת להציג חוות דעת של מומחה רפואי מטעמה (או, לחלופין, למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין), אשר יבדוק את המשיבה 3, נוכח הטענה כי הסכסוך מעלה שאלות הקשורות במצבה הרפואי. בית הדין (כב' השופט ד"ר י' לובוצקי) דחה את הבקשה להצגת הקלטות, בקובעו כי אלו לא הוזכרו בתצהיר העותרת אלא ברמז בלבד, ואין מקום להעלות בקשה זו לאחר שהמשיבה 3 סיימה את הבאת ראיותיה. אשר לבקשה שעניינה בדיקה בידי מומחה רפואי, נקבע כי העותרת תוכל להציג חוות דעת רפואית מטעמה, אך אין לחייב את המשיבה 3 בבדיקה שנתבקשה. זאת, משום שבעבר ויתרה העותרת על חקירתו של רופא מטעם המשיבה 3, וכן משום שחלפו שנים מאז אירע המקרה נשוא הדיון.

2.על החלטות אלו הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בבקשה נטען, בין היתר, כי נושא קלטות הוידיאו צוין מפורשות בתצהיר העותרת ובמסגרת גילוי המסמכים, כי הצגת הקלטות תייעל את הדיון ותייתר את הצורך בזימון עדים נוספים וכי דחיית הבקשה פוגעת בזכותה של העותרת להבאת ראיות בפני בית הדין. אשר לבדיקה בידי מומחה רפואי, נטען כי ויתורה של העותרת על חקירת הרופא מטעם המשיבה 3 היה ויתור זמני ונקודתי וכי הנושא הרפואי הינו היבט מרכזי בתביעה. בנוסף, נטען כי חלוף השנים מאז המקרה נשוא הדיון אינו מאיין את הצורך בעריכת בדיקה רפואית, שכן מיחושי הגב להם טענה המשיבה 3 הינם תהליכים גופניים מתמשכים. נשיא בית הדין הארצי לעבודה דחה את הבקשה, בקובעו כי במקרה דנן אין מקום לחרוג מן הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות ביניים של בית הדין שעניינן אופן ניהול ההליך והבאת הראיות. בית-הדין הארצי הוסיף וקבע כי המדובר בתביעה שהוגשה זה מכבר, ועל כן, יש מקום לקדם את ההליך. עוד ציין בית-הדין הארצי כי נראה שהצדדים מרחיבים את יריעת ההתדיינות שלא לצורך ויפה היו עושים לו היו מגיעים לפשרה כספית. בגין הליך זה חויבה העותרת בתשלום שכ"ט עו"ד.

3.בעתירה שלפנינו טוענת העותרת כי החלטת בית הדין האזורי לעבודה פוגעת בזכות היסוד הדיונית הקנויה לה להביא ראיות בפני בית הדין וכן בזכות הטיעון שלה. נטען, כי נפגעה יכולתה של העותרת להוכיח את טענותיה, תוך הותרת גרסתה של המשיבה 3 על כנה באופן העולה כדי פגיעה בניהול הדיון באופן תקין. בדחותם את הבקשות לא הפעילו בתי הדין, לטענת העותרת, את אמות המידה הגמישות האמורות להנחותם בתחום הגשת הראיות, שגו בהפעלת שיקול דעתם ופעלו בחריגה ממתחם הסבירות. עוד נטען, כי הפגם אשר נפל בהחלטותיו של בית הדין האזורי לעבודה הינו פגם מהותי ובסיסי היורד לשורש העניין, ומשכך היה מקום כי בית הדין הארצי לעבודה יתערב בהן. לבסוף, נטען כי המדובר בפגמים מהותיים ועקרוניים המהווים עילה להתערבותו של בית-משפט זה תוך חריגה מהלכת אי ההתערבות בה הוא דוגל לגבי פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

4.דין העתירה להידחות. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בפסיקתו רק במקרים חריגים, בהם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית, אשר הצדק מחייב את התערבותו בה לאור נסיבות העניין (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נז(6) 810). כך בדרך כלל וכך בייחוד במקרים כגון זה שבפנינו, בהם נוגעת העתירה להחלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, אשר בקשת רשות הערעור עליה נדחתה בידי בית הדין הארצי (ראו: בג"ץ 3400/98 בן עזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"ץ 7544/00 קעטבי נ' נשיא בית הדין האזורי-השופט נויגבורן (לא פורסם); בג"ץ 7331/03 כנעאני נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (לא פורסם)).

העתירה נדחית.