פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2717/02
בג"ץ 4501/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט א' גרוניס
העותר:
אהוד קריב
נ ג ד
המשיבים מס' 1-5 בבג"ץ
1. כלל חב' לביטוח בע"מ
2717/02
ובבג"ץ 4501/02:
2. איתן חב' לביטוח בע"מ
3. בית המשפט העליון ירושלים
4. בית המשפט המחוזי תל-אביב
משיבים מס' 6-9 בבג"ץ
4501/02:
5. בית המשפט לתביעות קטנות תל-אביב
6. שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר
7. שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה
8. שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי
9. מדינת ישראל
בקשה לביטול החלטות מטעם העותר
בקשה להוספת ראיה מטעם המשיבות מס' 1 ו-2
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבות מס' 1 ו-2: עו"ד רם צרפתי
בשם המשיבה מס' 9: עו"ד איל ינון
החלטה
עניינה של העתירה בבג"ץ 2717/02 בבקשת העותר לבטל החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ובבית המשפט העליון בהקשר לתביעה קטנה שהגיש העותר כנגד חברות ביטוח בטענה שלא קיבל מהן את כל המגיע לו עקב נזק שנגרם לרכבו במהלך 1994. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה מטעמי התיישנות ובקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה כמו גם בקשת רשות ערעור נוספת שהגיש העותר לבית המשפט העליון. בית משפט זה (השופטים דורנר, פרוקצ'יה ולוי) דחה את העתירה בהחלטה מיום 22.4.2002 מהטעם שאין היא מעלה עילה למתן הסעד המבוקש. בעקבות פסק הדין הגיש העותר את העתירה בבג"ץ 4501/02, בה ביקש העותר כי פסק הדין יבוטל מהטעם שהשופטת דורנר דנה בבקשת רשות הערעור שהיוותה מושא העתירה בתיק. טענתו זו של העותר נמצאה מוצדקת ולכן בהחלטה מיום 26.6.2002 החליט ההרכב שנתן את ההחלטה מיום 22.4.2002 לבטל את החלטתו וקבע כי העתירות תועברנה לדיון בפני הרכב חדש אשר לא יכלול את שופטי המותב. לאור זאת שב ונדרש בית המשפט לעניינו של העותר ביום 24.7.2002 (הנשיא והשופטים אנגלרד וגרוניס) והחליט לדחות את העתירות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות הערכאות השיפוטיות שדנו בעניינו של העותר. בפסק הדין שהומצא לצדדים נפלה טעות והשופט לוי הוחתם על ההחלטה במקום השופט גרוניס. הטעות תוקנה בהחלטה מיום 30.7.2002.
כעת מבקש העותר לבטל את ההחלטות מיום 26.6.2002 ומיום 24.7.2002. אשר להחלטה הראשונה – משבחן בית משפט זה שנית את עניינו של העותר בהרכב חדש מתייתרת בקשתו של העותר בכל הנוגע להחלטה מיום 26.6.2002. אשר להחלטה השניה – אכן נפלה טעות בהחלטה מיום 24.7.2002, אך טעות זו תוקנה כבר בהחלטה מיום 30.7.2002, ולכן דין בקשתו של העותר בעניין זה להידחות. בנסיבות אלו אין צורך להידרש לבקשת המשיבות מס' 1 ו-2 להוספת ראיות.
אשר על כן הבקשות נדחות.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז התשס"ג
(24.7.2003).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט