פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 291/14 שלמה שקד נ. עיריית כרמיאל

ניתן ביום

העותר עתר נגד עיריית כרמיאל בדרישה למנות מומחה לבחינת מפגעי ריח ורעש מתחנת שינוע פסולת סמוך לבית העלמין ולהעביר את התחנה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, משום שהסמכות לדון בהחלטת רשות מקומית שאינה טעונה אישור שר הפנים נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. לכן קיים סעד חלופי, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותר טען כי תחנת מעבר לשינוע פסולת שמנהלת העירייה ממוקמת בסמוך לקבר בתו, ומפגעי הריח והרעש מונעים ממנו לקיים אזכרה שנתית על הקבר. העותר ביקש למנות מומחה לבחינת המפגעים ולהעביר את התחנה לאזור מבודד. לא נטען כי ההחלטה טעונה אישור שר הפנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה נגד עיריית כרמיאל בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים?

הלכות

  1. 1

    הסמכות לדון בהחלטת רשות מקומית, שאינה טעונה אישור שר הפנים, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן יש לדחות על הסף עתירה שהוגשה לבג"ץ.

    ״הערכאה המוסמכת לדון בעתירה היא אפוא בית המשפט לעניינים מנהליים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד חלופי
  • בית המשפט לעניינים מנהליים
  • רשות מקומית
  • החלטה של רשות מקומית
  • סמכות
  • עיריית כרמיאל
  • מפגעי ריח ורעש
  • אין צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

291/14

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' סולברג

העותר:

שלמה שקד

נ ג ד

המשיבה:

עיריית כרמיאל

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק - דין

השופט נ' סולברג :

1.

עתירה נגד עיריית כרמיאל בדרישה להורות לה למנות מומחה שיבחן את מפגעי הריח והרעש שנוצרים כתוצאה מפעילות של תחנת מעבר לשינוע פסולת שבניהול העירייה, בסמוך לבית העלמין בכרמיאל; ולהורות לעירייה להעביר את התחנה לאזור מבודד על מנת למנוע מפגעי ריח ורעש.

2.

לטענת העותר, תחנת השינוע ממוקמת בסמוך לקבר של בתו רונית ע"ה, והמפגע התברואתי מונע ממנו את האפשרות לממש את זכותו להתפלל על הקבר באזכרה השנתית.

3.

אין בידינו להעתר למבוקש בעתירה, ודינה להידחות על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי. על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 ובהתאם לפרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק, הסמכות לדון ב" החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים " , נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים (השוו: בג"ץ 5710/06 פרידמן נ' ראש עיריית יהוד (21.8.2006)). לא נטען בענייננו כי ההחלטה על מינוי מומחה כמבוקש טעונה אישור שר הפנים. הערכאה המוסמכת לדון בעתירה היא אפוא בית המשפט לעניינים מנהליים.

4.

אשר על כן, לנוכח קיומו של סעד חלופי, נדחית העתירה על הסף.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באדר א' התשע"ד (25.2.2014).

נ ש י א

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ע"א 930/16שלמה שקד נ. הנהלת בתי המשפט ואחריםהחלטה
  • בש"א 4693/14שלמה שקד נ. עיריית כרמיאלהחלטה
  • בשג"ץ 2242/14שלמה שקד נ. עיריית כרמיאלפסק-דין
  • דנג"ץ 1671/14שלמה שקד נ. עיריית כרמיאלהחלטה

הלכות

  1. 1הסמכות לדון בהחלטת רשות מקומית, שאינה טעונה אישור שר הפנים, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן יש לדחות על הסף עתירה שהוגשה לבג"ץ.