בג"ץ 3007-23 בג"ץ 3007-23

השופט י' אלרון:

1.בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה למשיבה "להפסיק להטריד את העותר ולהניח לו לנפשו". מן העתירה עולה כי בשנת 2013 העותר משך מחשבון הבנק שלו סכום כסף משמעותי – במזומן. לאחר מכן, לטענתו, החל "לסבול מהטרדות" ו-"מעקב אחרי התנהלותו האישית והכספית" מטעם המשיבה, בכלל זאת, חיבלו במכוניתו ופגעו בבריאותו. כל זאת, על אף שלשיטתו אין לו קשר לכל פעילות שאיננה חוקית.

במרוצת השנים, העותר הגיש מספר תלונות במשטרה ואף פנה לבית משפט השלום בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אשר נמחקה לבקשתו, לאחר שהוגשה תגובת המדינה.

2.דין העתירה להידחות על הסף. בין היתר, העתירה נעדרת מסד משפטי נדרש, כמו גם תשתית עובדתית רלוונטית או אסמכתאות לביסוס טענותיה (בג"ץ 5300/22 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, פסקה 2 (7.8.2022)). זאת ועוד, לא ברור מהעתירה אם העותר מיצה הליכים כנדרש עובר להגשתה (בג"ץ 5361/22 גרין נ' אלי ברכה - ראש המועצה האזורית חוף השרון (5.9.2022)). די בכך כדי לדחותה.

3.העתירה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.