בג"ץ 3189/02 קופת חולים מאוחדת נ. שר האוצר

בפניי בקשה של המשיבה 4 לחייב את המשיבה 3 למסור פרטים נוספים בהליך שבכותרת.

1.מועד הגשת הבקשה. תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעות כי המועד להגשת בקשה לפרטים נוספים לבית המשפט הוא תוך 14 ימים מהגשת תצהיר התשובה לעותר. תצהיר התשובה מטעם המשיבה 3 הומצא למשיבה 4 ביום 1.10.02. חרף זאת, הבקשה לפרטים נוספים הוגשה אך ביום 28.10.02.

2.שאלה אחת המתעוררת היא האם במצב זה יש לומר כי הבקשה לפרטים נוספים הוגשה באיחור. הטעם לכך הוא, שלשון תקנה 11 לתקנות סדר הדין הגבוה לצדק מונה את המועדים להגשת הבקשה לפרטים נוספים בבית המשפט מיום "המצאת תצהיר התשובה לעותר". בתיק זה משיבים אחדים, ועל כן תצהירי תשובה אחדים. במצב זה, בו מוגשים תצהירי התשובה במועדים שונים, מהו המועד הקובע להגשת בקשה לפרטים נוספים? המשיבה 4 טוענת כי המועד האמור הוא מועד הגשתו של תצהיר התשובה האחרון. המשיבה 3 סבורה כי תצהיר התשובה הרלוונטי הוא התצהיר שהוגש מטעמה, ועל כן יש לבחון מתי הומצא תצהיר זה לעותרת. דא עקא, מניין הימים שנקבע בתקנה 11 לא נקבע דווקא ביחס לבקשה לפרטים נוספים המתייחסת לתצהיר תשובה. הוא חל על כל בקשה לפרטים נוספים, לרבות בקשה המתייחסת לעתירה. על רקע זה, סביר להניח כי תכלית הקביעה שבתקנה זו, הקובעת כנקודת מוצא למניין הימים את הגשת תצהיר התשובה, היא כי המועדים יחלו לרוץ לאחר השלמת כתבי הטענות בבית המשפט, וקבלת תמונה סופית ביחס לעולה מכתבי הטענות. על פי גישה זו, בעת הגשת הבקשה לפרטים נוספים לבית המשפט טרם חלף המועד לעשות כן, שכן המועד להגשת תצהיר התשובה האחרון חל ביום 15.10.02, פחות מ-14 ימים לפני הגשת הבקשה.

אמנם, מתברר כי עוד בטרם יום 15.10.02 פנתה המשיבה 4 למשיבה 3 בבקשת ארכה לצורך הגשת בקשה לפרטים נוספים. המשיבה 3 טוענת, כי מכך עולה שאף המשיבה 4 ידעה כי איחרה בהגשת הבקשה לפרטים נוספים. עם זאת, המשיבה 4 מסבירה כי פנתה למשיבה 3 בבקשת ארכה מטעמי זהירות, ואם כך הדבר, אין בפנייה זו כדי לעמוד למשיבה 4 לרועץ.

3.עוד אוסיף, כי אפילו היה איחור בהגשת הבקשה לפרטים נוספים, אין הדבר צריך להוביל לדחייתה מניה וביה, וניתן בנסיבות העניין להאריך את המועד להגשת הבקשה. בתמצית, אלה הנסיבות הצריכות לעניין. ביום 13.10.02 פנתה המשיבה 4 למשיבה 3 בבקשה לפרטים נוספים. הואיל והתקנות מאפשרות פנייה לבית המשפט לא לפני חלוף שבעה ימים מיום משלוח המכתב לבעל הדין ממנו מתבקש המידע, היה ברור, עם שליחת הפנייה למשיבה 4, כי המשיבה 3 לא תוכל לעמוד במועד הקבוע להגשת הבקשה לפרטים נוספים, וכי תוכל לפנות לבית המשפט, לכל המוקדם, בחלוף 19 ימים מקבלת תצהיר התשובה בידה. לעניין זה, אין המשיבה 3 יכולה להישען על השביתה שהיתה בבתי המשפט בין הימים 13.10.02 – 12.11.02, שכן לא השביתה מנעה עמידה במועדים, כי אם מחדל של המשיבה 4.

עוד יצויין, הסיבה לפנייה במועד בו נעשתה נעוצה, על פי טענות המשיבה 4, בכך שמיום 3.10.02 ועד ליום 6.10.02 היה בא כוח המשיבה 4 בחופשה עם עובדי משרדו, ופנייתו נעשתה למשיבה 3 רק ביום 13.10.02, בשל הצורך ללמוד את תצהיר התשובה מטעם המשיבה 3 ולהכין את תצהיר התשובה מטעם משיבה 4.

4.האם במצב זה ניתן להאריך את המועד להגשת הבקשה לפרטים נוספים? דומה כי התשובה חיובית. האיחור בפנייה למשיבה 3 היה של ימים אחדים. אין בו כדי להשהות את הדיון או כדי לגרום לדחיית הדיון הקבוע בעתירה. במצב זה, ונוכח החשיבות של מכשיר הפרטים הנוספים לבירור עניינים עובדתיים הקשורים לעתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק, ובהעדר דרישה ברורה בדין לטעמים מיוחדים דווקא למתן ארכה כאמור, ניתן להעתר למבוקש, ככל שהיה איחור (השוו בג"צ 4759/00 עוזרי נ' ראש המטה הכללי תקדין עליון 2001(3) 2407; בשג"צ 6644/95 מצנע נ' חברת קו מוצרי דלק בע"מ תקדין עליון 95(4) 91).

יריבות

5.הצדדים נחלקו ביניהם בשאלה, האם ניתן להורות על מתן פרטים נוספים בין משיבים לעתירה לבין עצמם, להבדיל ממתן פרטים נוספים בין משיב לעותר, או להיפך. נראה לי, כי בנסיבות המקרה שבפניי אין עניין זה, כשלעצמו, מונע את האפשרות להורות על מתן פרטים נוספים. לשון תקנה 11 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, אינה חד משמעית לעניין זה. לכאורה, המשפט "העותר והמשיב רשאים לדרוש מבעל דינם", כשהוא נקרא בשלמותו, עשוי ללמד לכאורה על דרישה לכך שמי שהפרטים מתבקשים ממנו מצוי בעמדה אדוורסרית לעמדתו של המבקש – היינו, משיב מול עותר. הדגש בהקשר זה הוא על הביטוי "בעל דינם", להבדיל מבעל דין סתם. תמיכה לכך ניתן למצוא תמיכה בבשג"צ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, שם צויין כי לשון תקנה 11 מלמדת כי ניתן לקבל פרטים נוספים "מהצד שכנגד".

עם זאת, הדיבור "בעל דין" הוא דיבור רחב. מן הבחינה הלשונית ניתן לגרוס, כי "בעל דינו" של משיב אחד בהליך עשוי להיות גם משיב אחר באותו הליך, באשר הינם, כולם, בעלי דין בהליך. מן הבחינה העניינית, ניתן לסבור כי ראוי שהמבחן לעניין זה לא יטיל מגבלות פורמליות על קבלת פרטים נוספים, וכי מרכז הכובד בדיון בבקשה כזו יהיה השאלה המהותית, הנוגעת לצורך במתן הפרטים הנוספים, על מנת לאפשר בירור של עובדות חשובות הצריכות לבירור העתירה (ראו, לעניין זה, בשג"צ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246). מכל מקום, אין מחלוקת כי בהליך זה ישנה חזית בין המשיבה 4 לבין המשיבה 3, וכי על אף העובדה, שפורמלית שתיהן משיבות בעתירה, לגופם של דברים תומכת משיבה 4 בעתירה, ומשיבה 3 מתנגדת לה. במצב זה, אף אם מתן פרטים נוספים אפשרי רק בין צדדים שהם יריבים האחד למשנהו, דרישה זו מתקיימת במקרה שבפניי, ועל כן אין עניין זה מהווה מכשול מיקדמי לבקשה שבפניי.

6.האם הפרטים הנוספים דרושים לבירור העתירה? לבחינה של עניין זה אפנה עתה.

7.הפרטים המבוקשים ביחס לסעיף 32 לתצהיר התשובה של משיבה 3. עניינה של העתירה בפירוש הדין הנוגע להסדרי תיקצוב של קופות החולים. השאלה העולה בהקשר זה היא האם יש להביא בחשבון, לעניין זה, שירותים הניתנים על ידי בתי חולים של המשיבה 3 למבוטחי אותה קופה, באותו אופן בו מובאת בחשבון רכישת שירותים על ידי הקופה לטובת מבוטחיה, הנעשית בבתי חולים ממשלתיים, שאינם שייכים לה. תשובת קופת חולים בסעיף 32 לתצהיר התשובה היתה, שבתי החולים שלה הם חלק בלתי נפרד מן הקופה ותקציבה, ולא ניתן לומר, על כן, כי היא צורכת מהם שירותים או משלמת להם עבור שירותים. כן נטען, כי נעשית התחשבנות פנימית בין המחוזות של משיבה 3 לבין בתי החולים שלה, הנעשית לצרכים פנימיים, ככלי בקרה תקציבית. עם זאת, נטען כי אין מדובר בתשלום במובן המשפטי של המונח. על רקע תיאור זה, נטען כי התחשבנות זו שונה במהותה מזו הנעשית בין קופות החולים לבין בתי חולים ממשלתיים.

הפרטים הנוספים נתבקשו ביחס לסעיף 32 האמור, ובהם מבקשת המשיבה 4 כי יימסרו פרטים בדבר מהות ההתחשבנות בה מדובר, מהות הצרכים הפנימיים הנזכרים, מה משמעות הביטוי "כלי בקרה תקציבית" ו"אמצעי ניהולי". כן נתבקשה משיבה 3 להבהיר, מהו ההבדל בין ההתחשבנות האמורה לבין ההתחשבנות הנעשית מול בתי חולים ממשלתיים.

אני סבור, כי אין צורך במסירת הפרטים הנוספים המבוקשים. מטרתם של פרטים נוספים היא "להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדוייקת של טענה כללית או סתמית ...[ו] לגרום להבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב" (בשג"צ 365/86 קסטלניץ נ' טאוב , תקדין עליון 442(3) 86). איני סבור כי הפרטים הנוספים המבוקשים ישרתו תכלית זו. האלמנטים המבדילים, לטענת משיבה 3, את יחסיה עם בתי החולים שלה מיחסיה של קופת חולים עם בתי חולים ממשלתיים, פורטו בסעיף 32 לתצהיר המשיבה 3. ככל שהדברים דרושים לבירור העתירה, איני סבור כי יש צורך במסירת פרטים נוספים מאת המשיבה 3 לעניין זה, או כי מסירתם של פרטים כאלה עשויה לסייע להגשמת המטרה של צמצום המחלוקת או הבהרת עמדתה של המשיבה 3.

8.הדברים האמורים יפים גם ביחס לפרטים הנוספים הרבים, המבוקשים ביחס לסעיף 39 (כמו גם סעיף 40) לתצהיר התשובה של משיבה 4, ובהם היא מתבקשת, בין השאר, לפרט את ערך השירותים שצרכה בכל אחד מבתי החולים שלה במשך תקופה של כ-6 שנים, וכן למסור פרטים נוספים ביחס לטענותיה בדבר ההשלכות הצפויות של היעתרות לעתירה. אין בפרטים הנוספים המבוקשים כדי לקדם במידה ממשית את בירור העתירה או המחלוקת העומדת ביסודה. אכן, המחלוקת האמורה היא עקרונית. המחלוקת אינה על הגובה המדוייק של השירותים שצורכת קופת החולים בבתי חולים שלה, או על חלוקתו בין בתי החולים האמורים בתקופה זו או אחרת. המחלוקת נוגעת לחלותו של הסדר נתון וידוע, על מקטע של הפעילות הרפואית המתבצע בבתי החולים של קופת החולים הכללית. מקריאת תצהיר התשובה של משיבה 4 עולה, כי למשיבה 4 אף יש מושג כללי לפחות על היקף פעילות זו, שכן היא מעלה תיזה עובדתית ברורה ומפורטת לעניין זה (ראו סעיף 11 לתצהיר התשובה של משיבה 4). מכל מקום, הפרטים הנוספים המבוקשים בסעיף זה אינם עשויים לסייע בבירור המחלוקת העקרונית שבין הצדדים, אשר גבולותיה, והשלכותיה הבסיסיות, אינן שנויות במחלוקת אשר הפרטים המבוקשים עשויים לשפוך עליה אור או לסייע בפתרונה. לכן, גם דין הבקשה לעניין זה להידחות.

9.הפרטים הנוספים המבוקשים ביחס לסעיפים 41 – 44 לתצהיר התשובה. סעיפים אלה בתצהיר התשובה עוסקים במתכונת מסירת פרטים על ידי המשיבה 3, ביחס לבתי החולים שלה, למשרד הבריאות ולרו"ח ויטקובסקי. מעיון בעתירה ובתצהירי התשובה עולה כי מסירתם של חלק מן הפרטים הנוספים המבוקשים שנויה במחלוקת בין הצדדים לגופו של עניין (ראו סעיף 42 לתצהיר התשובה של משיבה 3, מול סעיף 18 ו-19 לעתירה). על רקע זה מובן, כי אין מקום שבמסגרת של בקשה לפרטים נוספים, תיקבע עמדה לעיצומו של עניין זה. מכל מקום, ועיקר בעיני, לא ניתן לראות כיצד מסירת הפרטים הנוספים המבוקשים עשויה לקדם, לייעל או להבהיר את הדיון בעתירה, אשר הסעד המבוקש בה הוא הכללת נתוני הצריכה של משיבה 3 בבתי החולים שבבעלותה בתחשיבים נשוא העתירה. פרטי הנתונים עצמם, ומתכונת מסירתם הנוכחית, אינם יכולים להועיל לבירור העתירה, ואיני רואה מקום להורות על מסירתם למשיבה 4.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית, על כל חלקיה. המשיבה 4 תישא בהוצאות המשיבה 3 בבקשה זו, בסך 3,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק, וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.