בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ. מדינת ישראל

העובדות וההליכים

1.ביום 30.10.2003 הגישה המבקשת – העותרת (להלן: המבקשת) עתירה לבית משפט זה שעניינה מתקן כליאה שכונה "מתקן 1391" (להלן: המתקן). טענת העותרת היתה כי המשיבים מקיימים מתקן כליאה וחקירות סודי. אין לעצור, לבני משפחתו או לבני הציבור הרחב ידיעה עליו. דבר זה הינו בניגוד לדין המקומי והבינלאומי. עוד נטען, כי במתקן מתרחשות הפרות של זכויות האדם וזכויות האסורים בו, הן בנוגע לתנאי הכליאה עצמם והן באשר לשיטות החקירה המופעלות בו. העותרת הוסיפה, כי סודיות המתקן קשורה בפגיעה בזכויות האדם שכן היא אינה מאפשרת ביקורת ראויה על המתקן ובה בעת, היא מביאה למצב בו הכלואים מצויים במצב נפשי ירוד במחשבה כי איש אינו יודע היכן הם. המשיבים, בהודעתם מיום 30.11.2003, ביקשו כי העתירה תידחה. עמדתה היתה, כי שמירת מקום המתקן בסוד נדרשת מטעמים חיוניים של בטחון המדינה שיובאו בפני בית המשפט – בהסכמת המבקשת – במעמד צד אחד. שמירה זו על הסודיות, מכל מקום, אינה בניגוד לדין. עוד נטען, כי השימוש במתקן הוא מצומצם ביותר ומיועד למקרים חריגים ומזה מספר שנים משמש הוא רק למטרות חקירה. גם במקרים אלו, כך נטען, אין יסוד לטענות בדבר פגיעה בלתי חוקית בזכויות היסוד של הכלואים או בתנאי הכליאה להם הם זכאים בדין.

2.לאחר דיון שנתקיים בעתירה (כב' השופטים מ' חשין, ד' ביניש וא' חיות, ביום 1.12.2003), הוחלט על הוצאת צו על תנאי כנגד המשיבים "אך ורק לעניין סודיות מיקומו הפיזי של המתקן המכונה 'מתקן 1391'". עוד צויין בהחלטה זו (שמיום 1.12.2003), כי

"העותרת טוענת בעתירתה כי המיתקן עצמו אינו מיתקן ראוי להחזיק בו עצירים; כי תנאי החזקתם של עצירים במיתקן אינם תנאים ראויים; וכי ננקטות במיתקן שיטות חקירה בלתי ראויות ופסולות. לעניין כל אלה פנתה העותרת אלינו בטרם מיצתה הליך של פניה אל הרשויות בתלונות ספציפיות וממוקדות שניתן להגיב עליהן בפרוטרוט. העותרת רשאית אפוא לפנות אל הרשויות המוסמכות בתלונות ספציפיות וממוקדות באחד מן הנושאים שמנינו לעיל, וחזקה על הרשויות כי תבחנה כהלכה את התלונות ותשיבנה לעותרת תשובות ספציפיות וענייניות. עו"ד שי ניצן, בא-כוח המדינה, הודיענו כי ככל שהתלונות תיסובנה על תלונות שעניינן חקירת השב"כ, תועברנה התלונות למחלקה לבירור תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) הפועלת בכפיפות למנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. ככל שהמדובר בתלונות אחרות, תועברנה תלונות אלו לפרקליט הצבאי הראשי אשר יחליט כיצד תטופלנה ומי יטפל בהן. זכויות העותרת שמורות לה לשוב ולפנות לבית-המשפט לאחר קבלת תשובת הרשויות".

יצויין עוד, כי העותרת ביקשה כי ינתן צו ביניים בו תתבקש משיבה מס' 1 לפרט מיהם הגופים אשר עשו שימוש במתקן, איזה שימוש עשו, ומתוקף מה עשו שימוש זה. בית המשפט קבע, בהחלטתו מיום 1.12.2003, כי "לא ינתן צו ביניים".

3.ביום 20.5.2004 הגישו המשיבים את כתב התשובה שלהם. צויין בו כי הוא יתייחס – בהתאם לצו על תנאי שהוצא – "לנושא סודיות המיקום הפיסי בלבד". בתשובה צויין כי קיימים נימוקים ממשיים ולגיטימיים שבגינם שומרת המדינה בסוד את מיקומו הפיזי של המתקן ומכל מקום החוק אינו מחייב את חשיפת מיקומו הפיזי של כל מתקן מעצר. בהתייחס לטענות שעניינן פגיעה בזכויות הכלואים במתקן נטען, כי הצו על תנאי שהוצא לא כלל התייחסות לעניין זה אלא קבע בפירוש להיפך. יחד עם זאת צויין כי טענות אלו של העותרת הוכחשו בהודעתה המקדמית של המדינה ועמדתה הנה כי התנאים במתקן תואמים לכל דרישות הדין כמו גם שיטות החקירה בו. המדינה שבה וציינה כי בשנים האחרונות הוחזקו בו עצורים בודדים בלבד; כי תנאי המעצר זהים לאלו של עצורים בבתי סוהר צבאיים אחרים; כי התנהלות החוקרים והסוהרים כפופה לנהלים כתובים מחייבים. עוד צויין, כי בכל עת בה מוחזקים במתקן עצורים נערכות ביקורות על מצבו של המתקן ותנאי החזקת העצורים בו ואף קוימו בו דיוני שופטים לעניין הארכות מעצר. המשיבים אף ציינו כי כי שניים מן העצורים שהיו במתקן – מוסטפא דיראני והשייח עובייד – הגישו בשעתו עתירה להחזרתם למתקן זה ומכאן שאין יסוד לטענות בדבר הפרת זכויות האדם. המשיבים התייחסו גם לטענות המבקשת שעניינן הדרך בה מובאים העצורים למתקן והאמצעים הננקטים על מנת שהעצורים לא ידעו היכן הם מצויים. בהקשר זה טענו המשיבים, כי ההעברה למתקן מתנהלת באופן רגיל לגמרי למעט עובדת הגעת העציר למתקן כשעיניו מכוסות, דבר שהוא לגיטימי כנטען, בפני עצמו. המשיבים סיכומו טענותיהם בהקשר זה – ובעניינים אחרים שאינם נדרשים בהליך דנן – במסקנה לפיה "מכל הפירוט דלעיל עולה, כי שום זכות מהותית של העצורים אינה נפגעת עקב חסיון מיקומו הפיסי של המתקן" (סעיף 40 לכתב התשובה). כתב התשובה התייחס לטענות נוספות של המבקשת, שיש להן רלבנטיות לבקשה שבפני. אשר לביקורת והביקורים במתקן, הוסיפו המשיבים, כי ביקרו במתקן גורמים שאינם נמנים עם גורמי הבטחון ואין מניעה אף לביקורת פרלמנטרית על המתקן ובלבד שביקורת זו תאזן כראוי בין השיקולים השונים. איזון כזה נמצא בביקורת של חברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והבטחון בכנסת. לבסוף, טענו המשיבים – בהתייחס לשאלת החוקיות של חיסוי מקומו הפיסי של מתקן המעצר - כי גם אם יש חובה בדין להכריז על מקום מעצר, הרי שאין חובה זו כוללת גם את החובה לנקוב את מיקומו הפיסי של מתקן המעצר.

4.ביום 1.6.2004 נשלחה מטעם המבקשת למשיבים בקשה לפרטים נוספים על אלו שפורטו בכתב התשובה על התצהיר שצורף לו (מיום 20.5.2004). המשיבים השיבו לבקשה זו של המבקשת במכתב מטעמם (ביום 6.7.2004). דעתה של המבקשת לא נחה מן התשובות שקיבלו – למצער מחלק מן התשובות שקיבלה – וביום 19.8.2004 הגישה לבית משפט זה בקשה להורות על מתן פרטים נוספים. טענתה היתה כי הפרטים שביקשה הם חיוניים לבירור והבהרה של תשובת המשיבים בייחוד שעה שבחלק ניכר מן העניינים יש לראות באמור בתשובת המשיבים משום דברים כלליים והצהרות שלא גובו במידע מתאים והולם. כב' הרשם ע' שחם הורה בו ביום על קבלת תשובת המשיבים לבקשה וזו הוגשה ביום 29.10.2004. בתגובתם טוענים המשיבים כי התשובות שניתנו למבקשת הן מספקות בנסיבות העניין ויתר העניינים שפירוט בהם מתבקש אינן נחוץ לבירור העתירה, לצו על תנאי שהוצא בה או שאין מקום מטעמים אחרים לפירוט נוסף על זה שניתן. בנסיבות אלו, יש להכריע בבקשה שבפני וביריעת המחלוקת שבין הצדדים לעניין הפרטים הנוספים.

אמת המידה הנורמטיבית

5.הבקשה שבפני הוגשה בהתאם לתקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד – 1984, ולפיה: "לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש תוך שבעה ימים מיום משלוח המכתב, או הפרטים שניתנו נראו לו בלתי מספיקים, רשאי הוא, תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר, להגיש לבית המשפט או לרשם בקשה לצוות על מתן פרטים נוספים ובית המשפט או הרשם רשאי לצוות על מתן אותם פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד שיקבע; הודעה על בקשה שהוגשה כאמור תומצא לכל בעל דין". כבר נקבע לא פעם, כי אמת המידה להכרעה בבקשה מעין זו צריכה להיות מוסבת בעיקרה על תצהיר התשובה לעתירה. מטרת הפרטים הנוספים היא, על כן, לא כלי לבירור האמת אלא כלי שתכליתו לאפשר לכל אחד מבעלי הדין להתחקות ביתר הצלחה אחרי הנימוקים – של חוק או של עובדה – הכלולים בכתב טענותיו של חברו (ראו ר' הר-זהב, סדר הדין בבית המשפט הגבוה

לצדק 69 (1991)), ובכך להביא למעשה לייעול הדיון ותיחום מדויק יותר של יריעת המחלוקת הדורשת הכרעה. זהו למעשה מבחן כפול המבוסס הן על בחינת הרלבנטיות של הפרטים הנדרשים ליריעת המחלוקת כפי שהיא עולה מטיעוני הצדדים, והן על מהותיות הפרטים במובן זה שנדרש להראות כי המדובר בפרטים שיש בהם ממש ושיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו בג"ץ 3189/02 קופת חולים מאוחדת

נ' שר האוצר (לא פורסם); בג"ץ 465/02 חיים שחק ואח' נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם)). פרטים נוספים אינם שאלון ומטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ובתשובה לה, ולא הרחבת טענות אלו עד כדי פרישת יריעה המכסה את כל הנושא (בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, 248-249). מכאן, שיש חשיבות מיוחדת בבקשות מעין אלו, לתחום ככל הניתן את מסגרת הדיון הקבועה, לא רק על מנת להביא לחיוב במתן נוספים רק בעניינים הקשורים בדיון זה, אלא גם על מנת להביא ליעול הדיון ושמירה על מסגרתו.

מסגרת הדיון

6.בנסיבות המקרה, נקל לכאורה לקבוע מהי מסגרת הדיון. כך, לא רק נוכח העובדה כי הפרטים הנוספים חייבים להיות קשורים לתצהיר התשובה שניתן אלא בעיקר נוכח הצו על תנאי הספציפי שניתן בנסיבות מקרה זה. בית המשפט, בהחלטתו מיום 1.12.2003 קבע בפירוש כי הצו על תנאי מוצא אך ורק לעניין סודיות מיקומו הפיזי של המתקן, והוסיף כי כל הטענות הספציפיות שעניינן פגיעה בזכויות היסוד של העצורים או תנאי הכליאה במתקן, יבחנו בדרך אחרת ולא במסגרת עתירה זו. מכאן, לכאורה, שכל טענה באשר לסודיות המיקום הפיזי של המתקן ניתן לבקש גביה פרטים נוספים, וכל טענה שאינה בנדון אין ליתן בגינה פרטים נוספים. אולם, עיון בטענות המפורטות של הצדדים בבקשה שבפני – שיובאו בהרחבה להלן – מגלה כי מסגרת הדיון בענייננו אינה מוסכמת וברורה: לטענת המבקשת, קיים קשר הדוק בין סודיות מיקומו הפיזי של המתקן ובין ההפרות הנטענות של זכויות האדם ותנאי הכליאה. כך טענה היא בעתירתה וכך טוענת היא בבקשה שבפני, הלכה למעשה. אם יוכח, על כן, כי יש בסודיות כדי להביא לפגיעות מעין אלו בזכויות הכלואים, יהא בכך כדי לבסס את הטענה בדבר אי ההצדקה לסודיות זו מלכתחילה. המשיבים, מאידך, מדגישים כי בירור העתירה הוגבל בצו על תנאי שהוצא רק לסודיות המיקום הפיזי של המתקן והטענות בדבר הפגיעה בזכויות הכלואים אינה קשורה לעניין וממילא אין ליתן בגינה פרטים נוספים. יחד עם זאת, המשיבים עצמם – בתצהיר התשובה – הקדישו חלק של ממש מתשובתם לטענות העותרת לפיהן מופרות זכויות הכלואים במתקן ואף ציינו במפורש כי יש לדחות טענה זו של העותרת שכן ברי כי התנאים שבמתקן הם ככל מתקן כליאה צבאי אחר ואין בסודיותו כדי לפגוע בזכויות הכלואים.

7.אכן, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה ברור מן הצו על תנאי שהוצא כי אין מקום לברר במסגרת העתירה הנוכחית טענות בדבר הפרות קונקרטיות של זכויות כלואים ותנאי כליאתם. מכאן שככל שהטעם לאי מתן הפרטים הנוספים היה כי כל מטרת בקשתו והרלבנטיות שלו היא רק לעניין הפרות נטענות אלו, הרי שבדין לא נמסר מידע זה. זאת ועוד: מקובלת עלי עמדת המשיבים ממנה עולה כי ההיקש שעושה העותרת ולפיו החשאיות מביאה לפגיעה בזכויות הכלואים ככזו היא טענה שלא בוססה דיה. מכל מקום, המהלך אותו מבקשת העותרת לעשות – להוכיח את אי ההצדקה לסודיות בשל הפרות של זכויות הכלואים – חותר הוא לדידי תחת הצו על תנאי שהוצא, שכן מחייב הוא לדון בהפרות אלו ולהכריע בהתקימותן. לא זו מסגרת הדיון בעתירה ולא קם לפיכך בסיס למתן פרטים נוספים בעניינים אלה. מכאן שככל שהפרטים הנוספים הנדרשים על ידי העותרת מטרתם היא להראות הפרה נטענת של זכויות הכלואים ותנאי כליאתם – בניגוד לצו על תנאי - או להראות בדרך ההיפוך כי מההפרות הנטענות עולה כי אין מקום לסודיות המתקן – אין לדידי מקום להורות למשיבים למוסרם על פי המבוקש. יחד עם זאת, ככל שהפרטים הנוספים הנדרשים עניינם הטענה לפיה אין יסוד בדין או הצדקה לסודיות המתקן, הרי שיש לכאורה טעם להורות למשיבים למסור פרטים נוספים בגין זאת, שכן זו השאלה העומדת לבירור בעת הזו בעתירה שבכותרת. על רקע זה, יש לבחון אחת לאחת את הטענות השונות שהביאו הצדדים בהליך שבפני.

הפרטים הנוספים שנתבקשו

8.המבקשת ביקשה לדעת מכוח איזה דין הוחזקו כלואים במתקן קודם להכרזתו כבית סוהר צבאי. המבקשת טוענת כי דין זה רלבנטי גם היום ומכל מקום, אם הוחזקו הכלואים שלא כדין, הרי ש"אחת מטענותיה המרכזיות של העותרת היא שחשאיות מולידה אי חוקיות" (סעיף 11(ב) לבקשה) ואי התנהלותו כדין בעבר מחזקת את העמדה לפיה החשאיות היא שהביאה לכך בעבר ותביא לכך גם בעתיד. המשיבים דוחים בקשה זו. לשיטתם העתירה ובירורה צופים פני עתיד ולא מחדלי עבר – שממילא לא היו. המשיבים מסרו פירוט מספיק אודות התשתית הנורמטיבית לשימוש במתקן בעת הזו ואין יסוד לטענה לפיה סודיות יוצרת אי חוקיות. בהקשר זה, נחה דעתי כי הדין עם המשיבים. גדר העתירה בעת הזו הינו חוקיות הסודיות של המתקן כעת. בית המשפט לא קבע כי הוא ידון בשאלת חוקיות הכליאה של אדם זה או אחר כמו גם לא בחוקיות המתקן עצמו כמתקן כליאה, אלא רק בשאלת הסודיות. קו הטיעון אותו מבקשת העותרת לבסס, לפיו אם תוכיח אי חוקיות בעבר יהא בכך כדי להשליך על חוקיות הסודיות בהווה, נראה לי כלא מבוסס דיו בכדי לחייב את המשיבים במתן פרטים נוספים לשאלה זו. אף המשיבים בתצהיר התשובה שלהם לא התבססו על עניין זה כיסוד לחוקיות הסודיות של המתקן וממילא אין עילה לדרישת פרטים נוספים בעניין זה.

9.המשיבים נשאלו אם נכון הוא שהחוקרים במתקן או חלקם שייכים לחיל המודיעין. הטעם לשאלה זו הוא לטענת המבקשת, הצורך לדעת אם החוקרים מוסמכים לחקור אם לאו שכן מתקן חשאי וחוקרים "חשאיים" הם "שני פנים לאותו עניין" (סעיף 12 ב' לבקשה). המשיבים טוענים, בתגובה, כי אין המדובר במידע רלבנטי לעתירה שכן ליבה הוא במיקומו הפיזי של המתקן ומכל מקום החוקרים שבו מוסמכים הם. גם בהקשר זה לא מצאתי להיעתר לטענת המבקשת. ניכר גם בעניין זה כי המבקשת מבקשת לסטות מגדר הצו על תנאי שהוצא. הסמכת החוקרים הפועלים במתקן היא שאלה נפרדת משאלת חוקיות סודיותו והצורך בה. הטענה לפיה מתקן חשאי וחוקרים חשאיים הם שני פנים של אותו עניין נראית לי – לצרכי הבקשה שבפני – לא מבוססת ואין בה כדי להצדיק את דרישת המבקשת לפרטים נוספים. אף בהקשר זה מקובל עלי, כי תצהיר התשובה אינו מסתמך על הכשירות של החוקרים כטעם לחשאיות המתקן וממילא לא מצאתי יסוד לדרישת הפרטים הנוספים בעניין זה.

10.שאלה נוספת שהופנתה אל המשיבים נגעה לעצורים שהוחזקו במתקן בעבר (סעיף 14 למכתב מיום 1.6.2004). היא כללה דרישה לפרטים נוספים אודות מספר העצורים ששהו בעבר במתקן, תפוסת המתקן, משך ההחזקה של כל אחד מן העצורים במתקן, נתינותם של העצורים במתקן והסיבה המיוחדת שחייבה את הסתרתם וכן שאלה קונקרטית לגבי מעצר של עצורים שנעצרו לאחר 2003. לטענת המבקשת, יש לנתונים אלו חשיבות שכן המשיבים טוענים כי השימוש במתקן מיועד למקרים מיוחדים ואינו נעשה כדבר שבשגרה ומכאן שיש הצדקה לסודיותו של המתקן. המשיבים טוענים, בתגובה, כי אין המדובר בשאלה אלא בשאלון מקיף, שחלק מן התשובות עליו הן חסויות ומכל מקום, שאין הן רלבנטיות לעתירה שכן בית המשפט סירב במסגרת הדיון בבקשה לצו ביניים לדון בשימוש שנעשה במתקן בעבר. לאחר עיון בחומר שבפני באתי למסקנה כי יש להיעתר חלקית לבקשת המבקשת בעניין זה. אכן, בתצהיר התשובה נאמר במפורש ובמודגש כי השימוש במתקן הוא מצומצם ביותר והיו בו עצורים בודדים בלבד. אין ספק, כי לשאלה מהו היקף השימוש במתקן יש השפעה על חוקיות וחוקתיות הסודיות שלו, שכן אם יש בסודיות פגיעה בזכויות הפרט, הרי שמידת השימוש במתקן והיקפה קשורים בהצדקה של פגיעה זו ומידתיותה. איני מקבל את עמדת המשיבים לפיה אי מתן צו הביניים מונע בירור של עניין זה במסגרת העתירה ככל שהוא קשור בהצדקה לסודיות המתקן. צו ביניים אינו הדיון בעתירה עצמה ובעת הזו מסגרת הדיון היא זו שנקבעה בצו על תנאי. מכאן, שככל שנדרש פירוט נוסף על טענה שהובאה בתצהיר התשובה, ושהיא רלבנטית לבירור עמדת המשיבים והנתונים העובדתיים שביסודה, יש מקום להיעתר לה. מקובל עלי, על-כן, כי חובה על המשיבים ליתן פרטים נוספים בנקודות הבאות: כמה עצורים הוחזקו במתקן מיום הקמתו ומה היה משך ההחזקה של כל כלוא וכלוא במתקן. מידע זה יכול להימסר ללא ציון שמות הכלואים או נסיבות כליאתם, מבלי לעורר קושי בנוגע לסודיות המידע עצמו. שאר הפרטים שנתבקשו נראים על פניו כבלתי רלבנטיים לעתירה ולתצהיר התשובה. כך, השאלות לגבי תפוסת המתקן בתאריכים קונקרטיים; הנתינות של כל אחד מן הכלואים; הדין שעל פיו נשללה חירות הכלוא או נסיבות מעצרו – אין הן מצדיקות מתן צו לפרטים נוספים. אשר לשאלה מה היתה הסיבה המיוחדת להחזקת כל כלוא תוך הסתרת המיקום הפיזי, הרי שברי כי עניין זה – כאמור בעמדת המשיבים – הנו חסוי לא אוכל להכריע בו במסגרת הבקשה שבפני. לא ניתן לנתק אותו מן השאלה העקרונית שיכול ותתברר בפני ההרכב שידון בעתירה, והיא הטעמים שבבטחון המדינה המחייבים קיומו של מתקן מעין זה.

11.בקשה נוספת של המבקשת היתה כי ימסרו פרטים נוספים באשר לנהלים הכתובים הקיימים במתקן ואשר לטענת המשיבה תואמים את הדין ואת הנוהג במתקנים אחרים. בין היתר, נתבקש לדעת אם המדובר בתנאים הקיימים בכל בתי הסוהר הצבאיים לרבות התנאים הנוהגים כלפי חיילי צה"ל בבתי הדין הצבאיים; את מועד גיבוש הנהלים; את הסיבה לחסיונם של חלק מן הנהלים ואת מועד התחילה שלהם. לטענת המבקשת, פירוט זה נדרש שכן המשיבים הביאו טענה זו בדבר הנהלים על מנת להוכיח כי חשאיות המתקן אינה משנה את אופיו הרגיל כמתקן כליאה. בתגובה לטענה זו, טענו בפני המשיבים כי אין פרטים אלו נדרשים לצורך בירור העתירה, שכן עניינם המעשי הוא בתנאי המעצר ואלו כאמור אינם חלק מן הבירור בעתירה זו. אין בעצם העובדה כי עניין זה צויין בתצהיר התשובה בכדי לחייב את המשיבים לענות הלכה למעשה ל"שאלון" בנוגע לתנאי המעצר. גם בהקשר זה מצאתי לנכון להיעתר חלקית לבקשת המבקשת. מקובלת עלי העמדה לפיה יש רלבנטיות לשאלה העקרונית אם הנהלים הקיימים במתקן זהים או דומים למתקנים אחרים, במסגרת שאלת החוקיות וההצדקה של סודיותו. המשיבים טענו בפירוש בתצהיר התשובה כי העצורים זוכים "לתנאים להם זוכים עצורים בבתי סוהר צבאיים אחרים" ובהמשך כי "בניגוד לנטען בעתירה, העובדה שמיקומו של המתקן הינו חסוי אינה גורעת מזכיותיו של העצור בו... בנוגע לתנאי המעצר (סעיפים 8 ו-13 לכתב התשובה)". על כן, מקובל עלי כי יש מקום לפרטים נוספים כאמור בסעיף 17(ג) למכתב מיום 1.6.2004, ועל כן מתבקשים המשיבים לפרט "האם מדובר בתנאים הנוהגים בכל בתי הסוהר הצבאיים? האם מדובר בתנאים הסטנדרטיים להם זוכים חיילי צה"ל בבתי סוהר צבאיים?". בה בעת, יתר השאלות האמורות בסעיף 17 למכתב מיום 1.6.2003 לא שכנעוני כמצדיקות חיוב המשיבים בפרטים נוספים. מועד גיבוש הנהלים אינו רלבנטי לעתירה או לתצהיר התשובה, כמו גם שאלת החיסיון של הנהלים עצמם או חלקם. בקשת המבקשת לקבל את הנהלים עצמם אינה בקשה לפירוט אלא בקשה מן המשיבים כי יוכיחו את טענתם שבתצהיר. אין בקשה לפרטים נוספים מסגרת מתאימה וראויה לבקשה מעין זו.

12.המבקשת ביקשה פרטים נוספים גם אודות הביקורות הנערכות במתקן. בין היתר ביקשה לדעת כמה פעמים התריעה הביקורת על תנאי החזקה ספציפיים במקום (שירותים כימיים, צבע תאי המאסר, שליטה על מים זורמים, אי מסירת מקום הכליאה ועוד). המשיבים מתנגדים למתן פירוט בעניין זה. לדידם הפרטים הנדרשים אינם רלבנטיים לבירור העתירה שכן לא ניתן צו על תנאי בנוגע לתנאי המעצר במתקן. עוד צויין, כי בהחלט היו מקרים בהם הביקורת הביאה לשיפור תנאי ההחזקה במתקן. בעניין זה, נחה דעתי כי הדין עם המשיבים. אכן, גדר הדיון וכן תצהיר התשובה לא עוסקים בתנאי המעצר הקונקרטיים שבמתקן או ברמתה של הביקורת. הפרטים שנתבקשו מכוונים לתנאי מעצר אלו ולא לשאלת סודיות המתקן או עמדת המשיבה באשר לחוקיות והצורך בסודיות זו ומכאן שיש לדחות הבקשה בראש זה.

13.קבוצת טענות נוספת של המבקשת נגעה להיעדר פרטים נוספים באשר לדיונים המשפטיים שנערכו – האם נערכו בדלתיים סגורות, מדוע נערכו כך אם נערכו. כן ביקשה את הפרוטוקולים של הדיונים. טעם הבקשה – כאמור בפני – הוא לראות אם כשלו שופטים וקיימו דיונים בדלתיים סגורות ומכאן ההשלכה של סודיות המתקן אף על השופטים עצמם. המשיבים מתנגדים לפירוט נוסף בעניין זה מטעמי חוסר רלבנטיות. אף בעניין זה הדין עם המשיבים. בקשת פירוט זו אינה אלא נסיון להראות קשר – ולו מרוחק – בין סודיות המתקן ובין החלטות המתקבלות בו. אולם המשיבים לא טענו למעשה כי יש כלל קשר כאמור ומקובל עלי מכל מקום, כי נושא זה אינו רלבנטי לשאלת הסודיות של המתקן כלל ועיקר. על כך יש להוסיף כי יש לכאורה בטענת המבקשת משום הטלת ספק גורף בתוקף ההחלטות השיפוטיות שנתקבלו במתקן וזאת ללא בסיס עובדתי כלשהו. מקובלת עלי עמדת המשיבים בנדון לפיה טוב היה אם טענה זו לא היתה נטענת מלכתחילה.

14.המבקשת ביקשה במכתבה למשיבים פרטים נוספים אודות עתירות האסירים שהגישו השייח עובייד ומוסטפא דיראני, ובהן ביקשו לכאורה לחזור למתקן – בשל התנאים שהיו בו לעומת מתקני כליאה אחרים. עמדת המשיבים בהקשר זה הנה, כבשאלות קודמות, כי המדובר בעניין ספציפי של תנאי מעצר וכליאה שלגביו לא הוצא צו על תנאי ואין הוא מהווה כלל חלק ממסגרת הדיון בעתירה. הדין עם המשיבים בהקשר זה. הטעם שהביאה המבקשת לבקשה לפרטים נוספים היתה כי הפרטים שנמסרו בעניין זה בתצהיר התשובה הם חלקיים בלבד ועקרון תום הלב מחייב להשלימם. אין ספק כי חובה על בעל דין לנהוג בתום לב, אולם באי פירוט של כל טענה וטענה כשלעצמו בוודאי שאין חוסר תום לב ומכל מקום, על המבקשת להראות במסגרת בקשה למתן פרטים נוספים את הרלבנטיות של הפירוט הנוסף הנדרש ולא רק את היעדר הפירוט. בכך לא עמדה בהקשר זה ומכאן שדין טענה זו להידחות.

15.טענה אחרת של המבקשת הנה כי המשיבים לא פירטו כנדרש את הפרקטיקה הקשורה בהובלת הכלואים אל המתקן ובעיקר את המאמצים הנעשים למנוע מן הכלואים לדעת את מיקומם ואת מבנה המתקן ("דיסאוריינטציה"). לטענת המבקשת, המדובר שוב בפרקטיקה אסורה שכן היא פוגעת שלא לצורך בכלואים והיא תוצאה של חשאיות המתקן. גם בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה הפרטים הנוספים הנדרשים קשורים בטענות היסוד של המבקשת בנוגע לתנאי הכליאה במתקן ואין עניינם נוגע הלכה למעשה למסגרת הדיון שעיקרה נקבע בצו על תנאי כאמור כמתייחסת אך ורק לשאלת סודיות המתקן. ניכר מטעמי המבקשת כי הפירוט הנדרש בעניין זה מטרתו להראות כי הליך הקליטה של כלואים במתקן אינו ראוי והוא חסר הצדקה של ממש. מבלי להביע עמדה בעניין זה, ברי כי הדבר חורג ממסגרת העתירה ואין לו מקום להתברר במסגרת הבקשה שבפני.

16.בקשה נוספת של פרטים מטעם המבקשת נגעה לעמדת המשיבים בתצהירם לפיה שום זכות מהותית של העצורים אינה נפגעת עקב חסיון מקומו הפיזי של המתקן. בהקשר זה ביקשו המבקשים פרטים נוספים בשורה של עניינים הקשורים בתנאי הכליאה של העצורים במתקן, ובהם קבלת מכתבים; שליחת מכתבים; פגישות עם כהן דת; פגישות עם בני משפחה וידידים; פגישות עם עורכי דין; פגישות עם נציגי הצלב האדום; פגישות עם קונסול וייזום הליכים משפטיים ופניה לערכאות. לטענת המבקשת, מידע זה לא הובא בפירוט מינימלי בכתב התשובה ויש לו חשיבות שכן הוא עומד ביסוד עמדת המשיבים לפיה חשאיות המתקן לא פגעה בתנאי הכלואים בו. לטענת המשיבים, המדובר בבקשת פרטים עובדתיים שאינם קשורים כלל לנושא העתירה או לאמור בכתב התשובה. השאלה העומדת לדיון היא שאלה משפטית – חוקיות החשאיות של המתקן – ולא פרטים אלו ואחרים של תנאי הכליאה בו. יתר על כן, היענות לבקשות המבקשת בעניין זה תצריך עבודת איסוף רבה. למען הסר ספק, הוסיפו המשיבים, כי עצורים שהיו במתקן נפגשו עם עורכי דינם ונציגי הצלב האדום כאשר לא היתה מניעה לכך. עוד ציינו – בתשובתם למכתב מיום 1.6.2004 – כי בתקופת חקירה אין זכות לקבל ולשלוח מכתבים. אכן, בטענה זו של המבקשת יש פנים לכאן ולכאן. מחד, המשיבים אכן טוענים במפורש בתצהיר התשובה כי "שום זכות מהותית של העצורים אינה נפגעת עקב חסיון מיקומו הפיסי של המתקן" (סעיף 40 לכתב התשובה). לנתון זה יש חשיבות על פניו באשר לשאלת חוקיות הסודיות של המתקן וההצדקה לה. מאידך, וכאמור לעיל, אין מסגרת הדיון בעתירה כוללת – לאור לשונו הברורה של הצו על תנאי שהוצא - הפרות נטענות ספציפיות של זכויות כלואים. בשים לב לכך, שוכנעתי כי האמור בתצהיר התשובה מפורט דיו. המשיבים הצהירו כי קיימת אפשרות עקרונית לביקור בני משפחה וידידים – בכפוף לזכות המהותית לכך על פי דין – מחוץ לכתלי המתקן; וכי אין כל מניעה לאפשר פגישה עם כהני דת, קונסולים ונציגי הצלב האדום. במצב דברים זה, המידע הנוסף המבוקש על ידי המבקשת אינו מתייחס עוד לעמדת המשיבים בשאלה העומדת לדיון – היא חשאיות המתקן ומשמעותה העקרונית באשר למגע של הכלואים עם גורמים שמחוץ למתקן – אלא בשאלות קונקרטיות של מימוש מגע זה במקרה זה או אחר. לא זו מסגרת העתירה ואין פרטים נוספים אלו נדרשים לדידי לשם הבהרת האמור בתצהיר התשובה של המשיבים. אשר על כן, גם דינה של טענה זו, להידחות.

17.פרטים נוספים שנתבקשו על ידי המבקשת היו בשאלה "האם שרי ממשלת ישראל רשאים לבקר במתקן". המשיבים טענו כי אין המדובר בעניין השייך לבקשה לפרטים נוספים. לטענת המבקשת, פירוט זה חשוב שכן כעולה מתצהיר התשובה רק חברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והבטחון רשאים לבקר במתקן. עמדת המשיבים היא כי האמור בכתב התשובה התייחס רק לביקורת על ידי הרשות המחוקקת ואילו הפרטים הנוספים מתייחסים לביקורת על ידי הרשות המבצעת. בעניין זה נראה היה לי כי הפירוט שהובא על ידי המשיבים מספיק הוא, שכן כעולה מסעיף 12 לכתב התשובה, שני שרי משפטים ביקרו במתקן בשנים האחרונות ובכך די לדידי בהקשר מסגרת הטיעון וגדרי המחלוקת שבעתירה זו, בשים לב, כאמור לעיל, למיקודה בסוגיית סודיות המתקן בלבד.

18.פירוט אחרון לו נזקקה המבקשת בבקשה שבפני נוגע לפרשנות המונח "מקום מעצר", כעולה מעמדת המשיבים. המבקשת מפרשת את עמדת המשיבים לעניין זה כאילו יש להבחין בין ההכרזה על מקום מעצר ככזה ובין מיקומו הפיסי שאינם חייבים להיות חופפים ומכאן שיכול והמיקום הפיסי של המתקן ישתנה בחלוף הזמן, וכי יתכן מצב בו מודע לקרובי העצור כי הוא עצור במתקן זה או אחר מבלי לציין את מיקומו הפיזי של המתקן. מטעם זה ביקשה המבקשת בין היתר לדעת מהו מיקומו הפיזי הקודם של המתקן ומתי עבר מקום וכן ביקשה לדעת פרטים נוספים אודות מתקן כליאה שהיה קיים בעבר בגדרה ואם שימש הוא לאותה מטרה ששימש המתקן נשוא עתירה זו. לטענת המשיבים, אין המדובר במידע רלבנטי לעתירה. גם בהקשר זה, נחה דעתי כי הדין עם המשיבים. הלכה למעשה מבקשת המבקשת להשיג על העמדה המשפטית של המשיבים לפיה ניתן להפריד בין ההכרזה על מקום מעצר ככזה על פי הדין ובין המיקום הפיזי שלו. הפרטים הנוספים שנתבקשו אין עניינם בטענה משפטית זו אלא בשאלת התשתית העובדתית לה במציאות. אין זו מטרתה של הבקשה לפרטים נוספים בייחוד שמתצהיר התשובה לא עולה תמונה עובדתית אחרת או היעדר פירוט המצדיק חיוב בפרטים נוספים לעניין זה.

19.התוצאה היא, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה כאמור בסעיפים 10 ו - 11 דלעיל. יתר הטענות של המבקת ובקשותיה, נדחות. הפרטים הנוספים כאמור בסעיפים 10 ו - 11 ימסרו למבקשים תוך 7 ימים מעת ההמצאה. המזכירות תמציא החלטה זו בפקסימיליה לצדדים, ללא דיחוי.