בג"ץ 3215/08מסעוד פאתנה ג'מיל נ. משרד הפנים

השופט ח' מלצר:

1.

העותרת 1 (להלן – העותרת ) הינה אזרחית ישראלית המבקשת מבית המשפט כי יורה למשיב לנמק מדוע לא יאשר את בקשתה לאיחוד משפחות עם בעלה, העותר 2, תושב האזור. בהחלטה מתאריך 16.4.2008 התבקשו העותרים להמציא לבית המשפט העתק מפניותיהם המוקדמות למשרד הפנים בעניין. העותרים צירפו צילום של מכתב תזכורת שנשלח מטעם בא-כוחם הקודם למשיב, וציינו כי אין ברשותם העתק מן הפנייה הראשונית למשיב.

2.

עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח קיומו של סעד חלופי – פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת נוכח צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח – 2007 (להלן – הצו ), שנכנס לתוקפו ב-2.3.2008 והרחיב את סמכות בתי המשפט לעניינים מנהליים לדון בעניינים שבבסיס העתירה.

יוער, כי לאחר קבלת עמדת המשיב התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם, ובא-כוחם עדכן, בתאריך 3.7.2008, כי הם עדיין עומדים על עתירתם. אשר על כן, נדרשת הכרעה בעתירה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף מן הטעם האמור בתגובת המשיב. הצו קובע לענייננו, בין היתר, כי החלטה של רשות לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן – הוראת השעה ), תהיה בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים (ראו סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים). החריג להרחבה זו הוא החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג להוראת השעה, שעתירות עליהן אינן מסורות לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי תאושר בקשתה לאיחוד משפחות עם בעלה, תושב האזור. מדובר בהחלטה לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב – 1952, שעניינו התאזרחות מכוח נישואין לאזרח ישראלי וכן לפי סעיף 2 להוראת השעה, הקובע כי בתקופת תוקפה של הוראת שעה, לא תתאפשר התאזרחות של תושב האזור מכוח נישואין לאזרח ישראלי, בכפוף לחריגים. אשר על כן, עומדת בפני העותרת האפשרות להגיש עתירתה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

4.

נוכח האמור לעיל –דין העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של הסעד החלופי (ראו למשל: בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)), וכך אנו מורים.