פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
3459/10
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. עטייה אלעתאימן
2. ג'מאל אבו זקיקה
3. אלעונה המועצה לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב
4. במקום מתכננים למען זכויות תכנון
5. האגודה לזכויות האזרח בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. שר הפנים
3. שר התחבורה
4. המועצה הארצית לתכנון ולבניה
5. המועצה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום
6. חברת כביש חוצה ישראל בע"מ
בקשה לצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד ג' גן-מור
בשם המשיבים 5-1:
עו"ד א' קידר
בשם המשיבה 6:
עו"ד א' סימון-וקסלר,
עו"ד ש' שפירר
החלטה
1.
לפני בקשה לצו ביניים לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מלממש את תוכניות המתאר הארציות 31/א/21/ 2, 31/א/21/ 3 ו-31/א/21 /4 להארכת כביש 6 דרומה בקטע 21 (מקטעים 2, 3 ו-4), שבין מחלף להבים למחלף הנגב.
2.
לטענת העותרים, אישור התוואי מתעלם מקיומם של כפרים בדואים המצויים בשטח התוכנית ומהפגיעה הצפויה באלפי תושבים בדואים המתגוררים בהם. נוסף על טענותיהם בדבר סיכויי העתירה הנעוצות בפגמים מהותיים שנפלו בהליכים לעריכת התוכנית ולאישורה, ואשר מחייבות לשיטתם את פסילת התוכנית, טוענים העותרים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. ביחס למקטעים 3-4, המצויים בשלבי תכנון הנדסי, נטען כי ממילא החליטה הממשלה כי הם מצויים בסדר עדיפויות נמוך ומשכך הנזק שיגרם מהקפאת התכנון קטן בהרבה מהנזק שיגרם לעותרים, שלא יוכלו לדעת מתי יחלו העבודות במקטעים אלו. במקטעים אלה מרוכזות, לטענת העותרים, הפגיעות הקשות ביותר באוכלוסיה הבדואית. ביחס למקטע 2, טוענים העותרים כי פעולות שהחלו לתפיסת חזקה ולביצוע עבודות שונות, יחייבו את פינויים של כ-200 תושבים המתגוררים בכ-30 מבני מגורים המצויים בשטח זה. כן טוענים
העותרים כי סלילת מקטע 2 תגרום לפגיעה קשה בכפר הבלתי מוכר אלמסעדיה, שלא ניתן להסדירו במקומו הנוכחי.
3.
המשיבים טוענים מצידם כי לא רק שלא נפלו פגמים בהליך, אלא שהעותרים נמנעו מהגשת השגות לתוכנית במועדים המתאימים ומשכך סיכוי העתירה נמוכים. ביחס למקטעים 3-4 מציינים המשיבים כי אכן, לאור החלטת הממשלה, נקבעו מקטעים אלה לתכנון הנדסי בלבד ולא מתוכננות בהם עבודות בחצי השנה הקרובה.
באשר למקטע 2, מפנים המשיבים 1-5 לתגובתה של המשיבה 6, השוללת את טענות העותרים בדבר קיומם של מבני מגורים העלולים להיפגע בשלב זה. המשיבה 6 מאשרת כי בימים אלה אמורות להתחיל עבודות ביצוע ראשוניות וכי פורסמה הודעת הפקעה ואף החל ביצוע פרוטוקולי מסירה. יחד עם זאת, היא מדגישה כי מבני המגורים אליהם מתייחסים העותרים בבקשתה, אמנם מצויים בגבולות קו הבנין ("הקו הכחול") של מקטע 2, אולם אינם מצויים בתחום קו ההפקעה ומשכך אינם נדרשים לפינוי.
4.
עיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים ולא מצאתי כי יש מקום ליתן צו ביניים כמבוקש. אף מן האמור בבקשת העותרים, המקטע היחיד בו צפויות עבודות החורגות מפעולות תכנוניות, עד למועד הקבוע לדיון בעתירה - 24.1.10, הינו מקטע 2. ההליכים התכנוניים
במקטעים 3-4, בהם לדברי העותרים טמונה עיקר הפגיעה, אינם יוצרים מצב בלתי הפיך. באשר למקטע 2, קיימת מחלוקת עובדתית בדבר קיומם של בתי מגורים העלולים להיפגע כבר בשלב זה וכן ביחס לפגיעה בהסדרתו של הכפר הבלתי מוכר אלמסעדיה . אולם משטענה המשיבה 6 כי אין בפעולות הננקטות בשלבים הנוכחיים כדי לפגוע בבתים המשמשים למגורים, ולאור אופי הפעולות שתוארו בתגובתה, נראה כי אין בהן כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת העותרים. יחד עם זאת, ככל שיחול שינוי בענין זה, יהיה על המשיבים לעדכן את בית המשפט בטרם יתקיים הדיון בעתירה.
הבקשה לצו ביניים נדחית, איפוא.
ניתנה היום, ד' בחשון תשע"א (12.10.10).
ש ו פ ט ת