פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
3580/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' חיות
העותרים:
1. גלילה עמאש
2. מוחמד חאלד אבו עראם
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. שר הפנים
3. משטרת ישראל
עתירה לצו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד עתאמנה נביל
בשם המשיבים:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
פסק-דין
הנשיאה ד' ביניש:
1.
העותרת 1, אזרחית ישראל, נישאה לעותר 2, תושב האזור (להלן: העותרת והעותר בהתאמה). בעתירה זו מבקשים העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לעותר מעמד בישראל על בסיס בקשת העותרת לאיחוד משפחות, כאמור בהוראות סעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה ). כמו-כן, מבקשים העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לעותר מעמד בישראל בהתאם לסעיף 3ג להוראת השעה, בשל סיוע שלטענתו העניק לכוחות הביטחון בלכידת גנבים ופושעים. בהקשר זה אף נטען בעתירה כי נשקפת סכנה לחיי העותר באזור עקב הסיוע הנטען. כן התבקש במסגרת העתירה צו ביניים המורה למשיבים להימנע מהרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה דנן.
2.
מן העתירה עולה כי ביום 9.11.2008 הגישה העותרת בקשה למתן מעמד בישראל עבור העותר מתוקף הליך של איחוד משפחות, אלא שמאז אותו היום, וחרף פניותיהם אל המשיבים, טרם התקבלה החלטה בעניינם. להוכחת טענה זו, צירפו העותרים אל עתירתם מכתב תשובה מטעם המשיבים בו נמסר להם, ביום 1.2.2009, כי "בקשתם נשלחה לבדיקת גורמים וטרם נתקבלה תגובה".
3.
המשיבים סבורים כי דין העתירה, כמו גם דין הבקשה למתן צו ביניים, להידחות על הסף, וזאת נוכח קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים ובגין היותה של העתירה מוקדמת. בתגובתם, הוסיפו המשיבים וציינו, כי ביום 1.6.2009 נשלחה לעותרת בקשה להשלמת מסמכים הדרושים להמשך הטיפול בבקשתה לאיחוד משפחות וכי אלו טרם הומצאו. כן נמסר כי עם קבלת המסמכים האמורים יוזמנו העותרים לשימוע.
4.
לאחר שעיינו בתגובת המשיבים ובטענות העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. מקריאת העתירה עולה, ועל כך אין הצדדים חלוקים, כי הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה על פי סעיף 3 להוראת השעה. בהתאם להוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ובהתאם להוראת סעיף 12(3) לתוספת הראשונה בחוק זה, עניינה של בקשה לאיחוד משפחות על פי סעיף 3 להוראת השעה מסור לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. משכך, ונוכח קיומו של סעד חלופי, מקומה של העתירה בבית המשפט לעניינים מנהליים ודי בטעם זה כדי לדחות העתירה על הסף (ראו: בג"צ 8563/08 שלאליין נ' שר הפנים (לא פורסם, 1.12.2008); בג"צ 3705/09 פלוני נ' משרד הפנים (לא פורסם, 18.6.2009)). זאת ועוד, מתגובת המשיבים עולה כי בקשת העותרים עודנה מטופלת וטרם ניתנה בה החלטה. משכך, העתירה שבפנינו הינה מוקדמת מדי, וגם בשל כך דינה של העתירה להידחות (ראו: בג"צ 2915/96 הייקינד נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נ(1) 818 (1996), 820).
5.
באשר לטענת העותר בדבר זכאותו למעמד על פי סעיף 3ג להוראת השעה, הרי שמתגובת המשיבים עולה כי העותר לא פנה כלל אל שר הפנים בבקשה לפי סעיף זה. משלא פנו העותרים אל שר הפנים, הרי שדין טענותיהם לעניין סעיף 3ג להוראת השעה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ט באב התשס"ט (9.8.2009).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת