פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8563/08 מועתז סולימאן עודה שלאליין נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · איחוד משפחות והיתר במקרים הומניטריים מיוחדיםעתירה מנהלית לבג"ץ בעניין בקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה על הסף מאחר שהוגשה בטרם פנייה לרשות המינהלית בבקשה לפי סעיף 3א1 להוראת השעה, ולא ניתן לרשות זמן סביר להשיב. נקבע כי טענות לגבי בקשת איחוד משפחות שהוגשה לפני 2002 מצויות בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. הבקשה לצו ביניים נדחתה וההוצאות הוטלו על העותרים.

העובדות

העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות לפני שנת 2002, ולטענתם טרם ניתנה בה החלטה. העותרים הגישו עתירה לבג"ץ ובקשה לצו ביניים בטרם פנו לרשות בבקשה לפי סעיף 3א1 להוראת השעה. העתירה נמחקה על הסף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בעתירה שהוגשה בטרם פנייה לרשות המינהלית בבקשה לפי סעיף 3א1 להוראת השעה?
  2. 2.האם קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים לגבי בקשה לאיחוד משפחות שהוגשה לפני שנת 2002?

הלכות

  1. 1

    עתירה המוגשת בטרם פנייה לרשות המינהלית אינה מאפשרת לרשות זמן סביר למתן החלטה, ולכן דינה להידחות על הסף.

    ״עותר המקדים ומגיש עתירתו בלא שהשכיל להמתין פרק זמן סביר לקבלת תשובה מן הרשות המנהלית, יֵדע כי עתירתו תידחה על הסף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטה לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, לרבות העדר החלטה, נתונה לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים לאחר תיקון התוספת הראשונה לחוק.

    ״ודוק: החלטה של רשות, כפי שקובע החוק, היא לרבות העדר החלטה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • סעיף 7 לחוק האזרחות
  • הוראת השעה
  • סעיף 3א1
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • צו ביניים
  • זמן סביר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

8563/08

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. מועתז סולימאן עודה שלאליין

2. ריסל מבארק סאלם אבו ג'בר

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מפקד כוחות צבא ההגנה לישראל ביהודה

ושומרון

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד יצחק הוס

בשם המשיבים:

עו"ד רועי שויקה

פסק-דין

השופטת מ' נאור :

1.

העותר 1, נישא לעותרת 2 שהיא אזרחית ישראלית. העותרים טענו בעתירה כי הגישו למשיבים בקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 עוד לפני שנת 2002 כך שלא חל על בקשה זו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה ). העותרים טענו כי למיטב ידיעתם טרם ניתנה החלטה בבקשה הנזכרת ונוכח חששם מגירוש העותר הוגשה העתירה שלפנינו ועמה בקשה לצו ביניים. העותרים ציינו כי הגישו בעבר עתירה אך הופתעו לגלות לאחרונה כי היא נמחקה (בג"ץ 5549/03).

2.

העתירה שלפנינו הוגשה ביום 12.10.2008, דהיינו לאחר שנכנס לתוקף צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007 אשר תיקן את פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ). על פי הנוסח המתוקן והעדכני כיום של פרט 12 מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות ולפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג להוראת השעה. ודוק: החלטה של רשות, כפי שקובע החוק, היא לרבות העדר החלטה. על כן, בהחלטתי מיום 12.10.2008 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם או מבקשים הם למחקה. העותרים הודיעו כי הם עומדים על עתירתם. הם נימקו זאת בכך שבעתירה נתבקש גם סעד שלפי סעיף 3א1 להוראת השעה שעניינו היתר ורישיון במקרים הומניטריים מיוחדים ושאינו נכלל בגדר סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. הם טענו כי אומנם מפאת דחיפות העניין טרם פנו למשיבים בבקשה לפי סעיף 3א1 אך העניין נכלל בעתירה ולכן יש לדון בה בבית משפט זה. ביום 5.11.2008 הודיעו העותרים כי בינתיים כבר הגישו בקשה לפי סעיף 3א1 ולכן הם מבקשים שבית משפט זה ידון בעתירתם ובבקשה למתן צו ביניים. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה למתן צו ביניים והעותרים הגישו תשובה לתגובה.

3.

לאחר שעיינתי בעתירה וביתר המסמכים שהגישו בעלי הדין הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק על הסף. באשר לטענות שעניינן הבקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות שהוגשה לטענת העותרים לפני שנת 2002 ושלמיטב ידיעת העותרים טרם ניתנה בה החלטה קיים לעותרים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים המוסמך כיום לדון בעניין כך שאין מקום כי נדרש לעתירה בעניין זה (ראו בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 20.5.2008)). באשר לסעד שלפי סעיף 3א1 העתירה היא לכל הפחות מוקדמת. כידוע, בטרם פניה לבית משפט זה יש למצות הליכים ולפנות אל הרשות המינהלית הרלבנטית שאם לא כן תידחה העתירה על הסף (ראו בג"ץ 8136/07 בן עטר נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה , פסקה 3 (טרם פורסם, 28.10.2008)). העותרים הגישו את עתירתם בטרם פנו למשיבים בבקשה לפי סעיף 3א1 ודי היה בכך כדי לדחות את עתירתם על הסף (ראו והשוו בג"ץ 5645/07 אבו חיראן נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (טרם פורסם, 8.10.2007)). אף אם הייתה מוגשת העתירה לאחר הגשת הבקשה עדיין לא היה מקום לדון בעתירה שהרי כידוע יש ליתן לרשות המינהלית זמן סביר למתן החלטה בטרם פניה לבית המשפט. החלטת הרשות הרי עשוייה גם לייתר פנייה לבית המשפט וכפי שכבר נקבע "עותר המקדים ומגיש עתירתו בלא שהשכיל להמתין פרק זמן סביר לקבלת תשובה מן הרשות המנהלית, יֵדע כי עתירתו תידחה על הסף" (בג"ץ 4227/05 ג'רדאת נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (טרם פורסם, 8.5.2005); כן ראו והשוו: בג"ץ 1445/07 כרכי נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית - איו"ש , פסקה 4 (טרם פורסם, 14.5.2007); בג"ץ 2648/08 פורמן נ' פרקליט המדינה (טרם פורסם, 24.3.2008); בג"ץ 3750/08 עו"ד אמיר לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 3 (טרם פורסם, 28.4.2008)). תקופת הזמן הראויה תלוית הקשר ונסיבות אך בוודאי שעתירה המוגשת בטרם הגשת בקשה למשיבים אינה יכולה להיחשב כמתן זמן סביר לרשות.

4.

העתירה נמחקת אפוא על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך-דין המשיבים בסך 4,000 ש"ח.

ניתן היום, ד' כסלו, תשס"ט (1.12.2008).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בג"ץ 8111/10משה רודובסקי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 6854/09ציון ישראל אשוואל נ. שר המשפטיםפסק-דין
  • בג"ץ 3580/09גלילה עמאש נ. משרד הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 827/09חוסני כאמל ראג'ח ואוויה נ. שר הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה המוגשת בטרם פנייה לרשות המינהלית אינה מאפשרת לרשות זמן סביר למתן החלטה, ולכן דינה להידחות על הסף.
  2. 2החלטה לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, לרבות העדר החלטה, נתונה לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים לאחר תיקון התוספת הראשונה לחוק.