פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3609/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט ד' מינץ
העותרים:
1.
עיסאם ח'ורי
2. האני סלאמה
3. סאהר ח'ורי סלאמה
4. סוהייל סלאמה
5. עלאא סלאמה
6. וליד מנאסרה
נ ג ד
המשיבים:
1.
ראש הממשלה
2. שר האוצר
3. משרד האוצר
4. שר הבינוי והשיכון
5. משרד הבינוי והשיכון
6. מנהל מקרקעי ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד בולוס מ. ח'ורי
בשם המשיבים:
עו"ד רנאד עיד
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.בעתירה שלפנינו, מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להעניק להם "סבסוד מלא" עבור הוצאות הפיתוח של המגרשים בהם זכו במסגרת מכרז לשיווק מגרשים לבניה עצמית ביישוב טורעאן – אותו ערכו משיבים 5 ו-6 (להלן: המכרז ).
2.על פי חוברת המכרז, ניתנה לבני המקום העונים להגדרת "מומלץ" – קרי, תושבים ששירתו, או משרתים, בכוחות הביטחון, ומחזיקים במסמכים מסוימים (להלן: מומלצים ) – אפשרות להתמודד בנפרד על רכישת המגרשים, ללא צורך בהצטרפות לקבוצת רוכשים. עוד נקבע, בסעיף 11.3 לחוברת המכרז, כי מומלצים ייהנו מסבסוד של הוצאות הפיתוח – אך לשם בירור גובה הסבסוד, עליהם לפנות למשיב 5.
כל אחד מששת העותרים, המוגדרים כמומלצים, נרשם למכרז בנפרד, וזכה במגרש בהגרלה שנערכה. לטענתם, רק בשלב זה גילו כי כל עותר יזכה לסבסוד עבור יחידת מגורים אחת בלבד – אף שהמגרש מיועד לשלוש יחידות. העותרים תוקפים מדיניות זו, שלא הוצגה בבירור בחוברת המכרז, וגורסים כי היא אינה סבירה; מפלה אותם ביחס למשתתפים במכרזים קודמים, למומלצים בני יישובים סמוכים – ואף לזוכים "רגילים" במכרז עצמו; ופוגעת בזכויותיהם לכבוד, לחיים ולקניין. לעומתם, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. זאת, נוכח קיום סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובשל השיהוי המונע מן העותרים להשיג על תנאי המכרז לאחר שנמנעו מלעשות זאת בזמן אמת. אשר לטענות ההפלייה, המשיבים סבורים כי הן נטולות יסוד, ומציינים כי המומלצים זכו ליחס מועדף – לרבות האפשרות לרישום נפרד, שלא ניתנה למתמודדים רגילים. בתשובתם, הדגישו העותרים כי הם תוקפים את ההחלטות בנושא הסבסוד, "ולא את עצם זכייתם במכרז", וביקשו כי במידה ותתקבל טענת הסף של המשיבים נורה על העברת הדיון בעתירה לערכאה הרלוונטית, או, לחלופין, על מחיקתה תוך השבת האגרה.
3.דין העתירה להידחות על הסף בשל קיום סעד חלופי.
סעיף 5(1) ל חוק בתי המשפט לענינים מינהליים, בצירוף פרט 5 לתוספת הראשונה
של אותו חוק, מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה העוסקת ב"ענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 ל חוק חובת המכרזים , התשנ"ב-1992". הגרלת הקרקעות מושא העתירה כמוה כמכרז בכל הקשור לקביעת הסמכות העניינית (בג"ץ 10387/08 רביבו נ' מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 5 (11.12.2008)), וברי כי עורכי המכרז, משיבים 5 ו-6, מהווים "גוף או רשות" כאמור.
אשר לסוגיית הסבסוד – זכאות המומלצים מעוגנת, כאמור, בסעיף 11.3 לחוברת המכרז, ומהווה רכיב אינטגרלי של תנאי המכרז. אכן, שיעור הסבסוד אינו מפורט, אך לא ניתן לומר כי המכרז מתעלם מהיבט זה, הואיל וסעיף 11.3 מורה כי "לבירור גובה הסבסוד לפי אפשרויות ההרשמה למס' מומלצים במשותף או בנפרד יש לפנות למשרד הבינוי והשיכון מחוז גליל [...]". לפיכך, הן עצם הסבסוד והן שיעורו מהווים חלק מתנאי המכרז, ומכאן שהסמכות העניינית לדון בעתירה בנושאים אלה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
4.משכך, העתירה נדחית, כאמור, על הסף – ואין להורות על העברתה לערכאה אחרת (בג"ץ 3376/08 אמסלם נ' שר הפנים , פסקה 6 (21.5.2008)). אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז
בתמוז התשע"ז (11.7.2017).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט