פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 365/98
- י"ב
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
העותרת:
ליאנה מאיר
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. טוען רבני, שמואל גרוס
3. יעקב מאיר
4. בית הדין הרבני האזורי ירושלים
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט
החלטה
בפנינו בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בה טוענת העותרת כי המשיב 3 מפר הוראות הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 12.8.98.
במסגרת הדיון בעתירה, הגיעו הצדדים ביום 12.8.99 להסכם בדבר הסדרת יחסיהם הממוניים על רקע הליכי הגירושים שניהלו. בהסכם האמור נקבע כי רכושם המשותף של הצדדים יחולק ביניהם בחלקים שווים. כן נקבע כי ההכרעה בשאלת חלוקת הרכוש המשותף תימסר לידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בעניין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. עוד הוסכם כי עד להכרעתו הסופית של בית המשפט לענייני משפחה, ישלם המשיב 3 לעותרת החל מיום 1.9.99 מחצית מגמלת הפנסיה הצבאית שלו, שתחושב באופן המפורט בהסכם. בית משפט זה אישר את החיובים נשוא ההסכם (למעט הוראות מסוימות שעסקו בגירושיהם של הצדדים) ונתן להם תוקף של פסק דין. ביום 18.2.04 נמחקה העתירה בהסכמת העותרת.
ביום 28.11.04 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בפסק הדין הופנו הצדדים להוצאה לפועל לצורך עריכת תחשיב לקיזוז הסכומים ששולמו לעותרת בגין גמלת הפנסיה של העותר מן הסכומים המגיעים לה על פי פסק הדין. טענות העותרת בבקשה שבפנינו מתייחסות, ככל שניתן להבין מן הבקשה, בעיקר להליכי ההוצאה לפועל המתנהלים בין בני הזוג. העותרת מעלה טענות שונות נגד התנהלות המשיב 3 במסגרת הליכים אלה, וסבורה כי יש בה כדי להפר את ההסכם בין הצדדים, אשר זכה לתוקף של פסק דין. כן מעלה העותרת טענות נגד החלטות שונות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
דין הבקשה להידחות. טענות העותרת אינן מקימות עילה לפי פקודת בזיון בית משפט בגין הפרת פסק דינו של בית משפט זה. טענות אלה דינן להתברר בפני הערכאה המוסמכת.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בחשון התשס"ו
(18.11.2005).
ש
ו פ ט ת