פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
6047/19
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
מבקשי העיון:
1. עזבון המנוחה אודליה-נחמיה אסולין
2. אליהו אסולין
3.מיכל אסולין
4.חוננו ארגון להגנה משפטית לאומית
העותרים:
1. אסחאק עארפה
2. המוקד להגנת הפרט
נ ג ד
המשיבים:
1. כנסת ישראל
2. שר הפנים
בקשה לעיון בתיק
בית משפט; תשובה מטעם העותרים; תשובה מטעם הכנסת
החלטה
המבקשים עותרים לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת, על מנת לבחון אפשרות להצטרף כצד להליך. העותרים מתנגדים לבקשת העיון ואילו הכנסת לא מתנגדת לבקשה. המשיב 2 לא השיב לבקשה.
כידוע, המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו, למשל: בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)). ודוק, זכות עיון בתיק בית משפט מוקנית אף למי שהוא אינו בעל דין בהליך או "צד מעונין" (ראו: רע"א 3564/12 ד"ר נמרוד בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) , פיסקאות 17-15 (1.8.2012)), אלא אם כן הצדדים להליך מצביעים כאמור על אינטרס לגיטימי וכבר משקל שיימנע את העיון. רק במקרים שבהם בעל דין או צד שלישי צפוי להיפגע מהעיון בתיק יש לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם.
בענייננו, מלבד טענות כלליות ביותר העותרים לא הצביעו על פגיעה קונקרטית העלולה להיגרם בפרטיותם או כבודם כתוצאה מהעיון בתיק וכן לא פירטו מדוע לטענתם העיון עשוי להביא "לזיהום ההליך". משום כך, לא ראיתי טעם למנוע את העיון, ואף איני נדרשת לטענות הצדדים באשר לתועלת שעשויים להפיק המבקשים כתוצאה מהעיון בתיק וטענות הצדדים בעניין זה שמורות להם.
הבקשה מתקבלת.
העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.
ניתנה
היום, כ"ט בתמוז התש"ף (21.7.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת