פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3886/06
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
חיים צ'מיני
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם
האגודות השיתופיות
2. בצת-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד יהודה שוורץ
בשם המשיב 1:
עו"ד נטע אורן
בשם המשיב 2:
עו"ד אבי קליר
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר, כי נבטל את החלטתו של המשיב 1, רשם האגודות השיתופיות, בתיק בוררות 1098/838/03 מיום 27.3.2006, אשר קיבל את ערעורו של המשיב 2 (להלן: המושב) על פסק-הבוררות שניתן בהליכי הבוררות שנתקיימו בין העותר והמושב.
העותר מתאר בעתירתו, כי בשנת 1996 רכש משק במושב והתקבל בו כחבר. לאחר שהתקבל העותר כחבר במושב, חויב כרטיס החיובים שלו בסכום של 5,000 דולר (להלן: החיוב). לטענת העותר, בעקבות התדיינות משפטית בין המושב וחבר אחר, נודע לו בשנת 2003, כי החיוב נעשה שלא כדין ומבלי שיסכים לו.
ביום 19.10.2003 הגיש העותר תביעה כנגד המושב לרשם האגודות השיתופיות בדרישה, כי יוחזר לו סכום החיוב. בהתאם לסעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות, הועבר הדיון בעניין להליכי בוררות בפני עו"ד אריאלה פלד (להלן: הבוררת).
ביום 24.3.2005 קיבלה הבוררת את תביעתו של העותר בקבעה, כי המושב לא הוכיח את קיומו של נוהג מחייב בדבר השתתפותם של רוכשי משקים בהון האגודה של המושב.
על פסק-הבוררות הגיש המושב ערעור לרשם האגודות, אשר נידון, לבקשת העותר, בפני עוזרת הרשם. בהחלטתה מיום 27.3.2006 קיבלה עוזרת הרשם את הערעור בקבעה, כי שגתה הבוררת בכך שקבעה, כי לא הוכח קיומו של נוהג לגביית סכום כסף מרוכשי המשקים, הגם שלא מדובר היה באירועים שכיחים. כן נקבע, כי לא ניתן לקבל את תביעתו של העותר גם מהטעמים של שיהוי ומניעות.
מכאן העתירה שבפנינו, בה מבקש העותר להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת רשם האגודות השיתופיות. לטענת העותר, שגתה עוזרת הרשם בכך שהתערבה בממצאיה העובדתיים של הבוררת, בניגוד למנהגה שלא לעשות כן.
באי-כוח המשיבים מבקשים לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותר בתשלום הוצאות.
דין העתירה להידחות על הסף.
כידוע, הלכה היא, כי בית-משפט זה, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, אינו מתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, אלא במקרים חריגים, כאשר פסק-הדין לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את תיקון ההחלטה (ראו בג"ץ 4222/95 אילנה פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות , פ"ד נב(5) 614; בג"ץ 3815/92 לאומי פיין נ' רשם האגודות השיתופיות , פ"ד מז(2) 424; וראו גם בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673, 693).
לאור הלכה זו, לא מצאתי, כי קיימת בענייננו עילה להתערבות בהחלטת רשם האגודות השיתופיות. ההחלטה אינה מגלה כל טעות משפטית מהותית והעותר לא הראה כל טעמים מתחום המשפט המינהלי אשר יצדיקו התערבות בה. למעשה, בקשת העותר הינה, כי נשב כערכאת ערעור על הקביעות העובדתיות המצויות בהחלטה ולזאת לא ניתן להיענות.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום,
כ"ה בתשרי תשס"ז (17.10.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט