פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3931/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
העותר:
זיאד דרארגה
נ ג ד
המשיבים:
1.
כב' השופט סלים גובראן
2. פרקליטות המדינה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד קרן ארבל
פסק-דין
השופט י' עמית :
1.העותר הורשע בבית משפט השלום בעבירות מס והושתו עליו 14 חודשי מאסר בפועל. במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי קוצר עונש המאסר ל-10 חודשים ונקבע מועד לתחילת ריצויו. בחלוף כחודשיים ממועד מתן פסק הדין בערעור, הגיש העותר לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, בצירוף הבקשה עצמה ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. הבקשה נדחתה ביום 23.2.2017 על ידי כבוד הרשם ג'
לובינסקי , מן הטעם שלא ניתן הסבר המניח את הדעת לאיחור בהגשתה וכן מן הטעם שסיכויי הבקשה להתקבל, שעניינה בהליך ב'גלגול שלישי' המכוון כלפי חומרת העונש, אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת (בש"פ 1758/17).
על החלטה זו הוגש ערעור, אשר נדחה ביום 26.4.2017 על ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן (בש"פ 3464/17). לאחר מתן פסק הדין עתר העותר לביטולו, בטענה כי ערעור על החלטת הרשם הוא ערעור פלילי, ובהתאם להוראות סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 נדרש לקיים דיון במעמד הצדדים. טענתו זו נדחתה בהחלטה משלימה של השופט ס' ג'ובראן
מיום 9.5.2017, תוך שצוין כי אין עסקינן בהליך ערעורי אלא בבקשה להארכת מועד, ולכן אין יסוד לטענה לפיה דחיית ערעורו מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים אינה כדין.
על החלטה זו נסבה העתירה שבפנינו
ובגדרה בקשה ליתן צו ביניים שיורה על עיכוב עונש המאסר שהוטל על העותר, הקבוע ליום 14.5.2017.
2.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט בשבתו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 4421/08 חלמיש נ' מדינת ישראל (19.5.2008); בג"ץ 5952/08
פלונית נ' בית משפט העליון בירושלים ,
פסקה 14 (3.7.2008); בג"ץ 6794/06
נימני נ' מדינת ישראל ,
פסקה ד (31.8.2008); בג"ץ 739/10 יהודה נ' כב' השופט א' גרוניס
(1.2.2010)).
למעלה מן הצורך יוער, כי לא מצאתי כי כטענת העותר, נפלה טעות בסיווג ההליך. לעותר אין זכות קנויה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואין לראות בבקשה להארכת מועד כהליך ערעורי העומד בפני עצמו (וראו על דרך ההיקש: יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני ב 1872 (2009)). כפי שצוין בהחלטה מיום 26.4.2017, דומה שגם הפעם העותר פונה לבית המשפט סמוך למועד תחילת ריצוי המאסר, ואף מטעם זה דין העתירה להידחות.
3.נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח
באייר התשע"ז (14.5.2017).
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט