בש"פ 1758/17 זיאד דרארגה נ. מדינת ישראל

בעקבות ההחלטה אשר ניתנה על ידי בהליך זה לפני כשעתיים, הזדרז המבקש והגיש "בקשה בהולה מתוקנת להארכת מועד להגשת ערעור", שאינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטתי האמורה.

עיינתי בבקשה ואין בידי להיעתר לה.

ראשית אציין, כי אין בנמצא עילה שבדין לעיון חוזר (כגון שינוי נסיבות מהותי), וכי בעל דין נדרש לכלול את מלוא התשתית העובדתית והראייתית הרלוונטית בגדר הבקשה המקורית והוא אינו רשאי להגיש בקשות להארכת מועד "לשיעורין".

שנית, אף לגופם של דברים לא השתכנעתי כי יש מקום לשנות מן התוצאה אליה הגעתי בהחלטתי הקודמת. בגדר הבקשה שלפניי מציין המבקש כי עו"ד ארבל עברה למשרדה החדש ביום 1.2.2017. כלומר, המעבר נעשה ארבעה ימים בלבד לפני המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור. אף על פי כן, הבקשה אינה כוללת התייחסות כלשהי לשאלה אילו פעולות נעשו לשם הגשת בקשת רשות הערעור ממועד מתן פסק הדין (20.12.2016) ועד למועד האמור. זאת ועוד, בבקשה שבכותרת צוין כי עו"ד ארבל ייצגה את המבקש בבית המשפט המחוזי בשיתוף פעולה עם עו"ד שוורצברג. משכך, אך טבעי היה כי בעקבות הנתק הנטען עם עו"ד ארבל, יפנה המבקש לעו"ד שוורצברג ויפעל באמצעותו לאיתור מקום משרדה החדש של עו"ד ארבל. די בתהיות אלו על מנת להבהיר כי גם כעת אין לפניי הסבר מבורר המצדיק את האיחור בהגשת ההליך, מה גם שבקשת הארכה נדחתה אף מטעמים נוספים (משך האיחור, שאינו זניח; וסיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור, שאינם גבוהים).

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים באופן מידי באמצעות הפקסימיליה ואף תעדכן את באת כוח המבקש טלפונית בדבר תוכנה, תוך עריכת תרשומת מתאימה.