החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4358/10 יעקב לוי נ. אמנון גרשי , עובד רישום פלילי ,משטרת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · התערבות בשיקול דעת גורמי אכיפה בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פליליתעתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת רשויות האכיפה שלא לפתוח בחקירה פלילית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה על הסף. בית המשפט קבע כי סכסוך ירושה בעל אופי כספי אזרחי ראוי להתברר בהליך אזרחי ולא בחקירה פלילית. עוד נקבע כי לא הוכח עיוות מהותי או חוסר סבירות בהחלטת גורמי האכיפה.

העובדות

העותר טען כי אחיו נכנסו לביתו בזמן שלא שהה בו ונטלו תכשיטים, רהיטים וחפצים. המשטרה החליטה שלא לחקור בטענה כי אין אשמה פלילית, והפרקליטות דחתה את הערר בקביעה שמדובר בסכסוך משפחתי הנוגע לירושה שראוי להתברר בהליך אזרחי. בית המשפט דחה את העתירה על הסף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת משטרת ישראל ופרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד אחים בגין טענות להסגת גבול, מרמה וגניבה בסכסוך על ירושה?

הלכות

  1. 1

    כאשר הרקע הדומיננטי לתלונה הוא סכסוך כספי והמעשים הפליליים נלווים לסכסוך, הסכסוך ראוי להתברר בהליך אזרחי ולא בחקירה פלילית.

    ״בצדק ציינו המשיבים, כי הסכסוך הוא במהותו בעל אופי אזרחי וראוי לו להמשיך ולהתברר בבתי המשפט ולא בחקירה פלילית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לגורמי האכיפה שיקול דעת רחב בנושא חקירה פלילית והעמדה לדין, ובית המשפט אינו נוטה להתערב אלא אם הוכח עיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני.

    ״נגזר מכך כי בית המשפט אינו נוטה בדרך כלל להתערב בכגון דא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו על תנאי
  • חקירה פלילית
  • סכסוך כספי
  • הליך אזרחי
  • ירושה
  • שיקול דעת רחב
  • עיוות מהותי
  • חוסר סבירות קיצוני
  • סעד חלופי
  • הסגת גבול

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

בג"ץ

4358/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותר:

יעקב לוי

נ

ג

ד

המשיבים:

1.א' גרשי, עובד רישום פלילי, משטרת ישראל

2.עו"'ד א' כהנא, מנהלת תחום עררים, משרד המשפטים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד ברט יצחק

פסק דין

השופט נ' הנדל:

1.

בפנינו עתירה שעניינה בקשת העותר לפתוח בחקירה פלילית נגד שלושת אחיו בחשד לביצוע עבירות של הסגת גבול, מרמה וגניבה.

על פי הנטען בעתירה, בתאריך 17.5.08 נכנסו לביתו של העותר שלושת אחיו ונטלו משם תכשיטים, רהיטים וחפצים שונים. באותה עת העותר לא שהה בביתו. העותר הגיש תלונה במשטרה. משטרת ישראל החליטה שלא להוסיף לחקור מהנימוק ש"אין אשמה פלילית". העותר הגיש ערר על ההחלטה האמורה לפרקליטות המדינה. בתאריך 4.05.10 נדחה הערר. צוין בהחלטה כי "מדובר בתלונה שהוגשה על רקע סכסוך משפחתי הנוגע לירושה. על פי האמור בתלונה, בין הצדדים מתנהלים הליכים אזרחיים, וזו אכן המסגרת הראויה לבירור העניין". מכאן העתירה שבפנינו.

העותר תמה בעתירתו הכיצד סכסוך אזרחי מעניק חיסיון מפני העמדה לדין, שכן אף אדם אינו עומד מעל החוק. המניע לעבירה אינו רלוונטי לשאלה האם אכן בוצעה עבירה פלילית. לטענתו, אחיו ניצלו את מצבו הבריאותי הקשה, חדרו לביתו ובזזו את רכושו. בשל האמור קיימת חובה להעמיד אותם לדין. הוא ציין כי אחיו השאירו פתק על שולחן המטבח, בו נכתב " לכל המעוניין היינו בבית, משה, עודד, ורחל. לקחנו "כמה דברים" השייכים לנו בלבד . לא לדאוג, לא היו זרים בבית. הייתה הצפת מים בדירה. סגרנו שיבר ראשי". העותר מבקש מבית המשפט ליתן צו על תנאי המורה למשטרת ישראל לקבל את תלונתו ולפתוח בחקירה פלילית כנגד אחיו.

2.

דין העתירה להידחות על הסף מחמישה טעמים. הראשון הינו דיוני. כפי שהדגישו המשיבים, העותר לא צירף את אחיו להליך, הגם שברי כי תוצאת העתירה עשויה להשפיע עליהם ישירות. לו טעם זה היה היחיד, שבכוחו לבסס את הדחייה על הסף, ניתן היה לשקול מתן הזדמנות לעותר לרפא את הפגם. כאמור, ישנם טעמים נוספים. הטעם השני הוא שלגורמי האכיפה מוענק שיקול דעת רחב בנושא חקירה פלילית והעמדה לדין. נגזר מכך כי בית המשפט אינו נוטה בדרך כלל להתערב בכגון דא. זאת פרט לכך אם הוכח לכאורה שנפל עיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני בהחלטת גורמי האכיפה (ראו למשל : בג"ץ 8007/08

לוין נ' משטרת ישראל (6.4.09), בג"ץ 7364/06

יעקובוביץ' נ' היועץ המשפטי לממשלה (25.12.06), בג"צ 4405/06

פונדק פליקן בע"מ נ' פרקליטות מחוז ב"ש והדרום (16.11.2006),

בג"צ 8749/06

עמותת 'אומץ' - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' היועץ המשפטי לממשלה (27.12.2006) ובג"ץ 6009/04 שפרן נ' התובע הצבאי הראשי , פ"ד מ"ח(5) 573, 582). הטעם השלישי נעוץ בכך כי אין מחלוקת שמדובר בסכסוך כספי בין העותר לבין אחיו, על רקע ירושת אמם המנוחה. הסכסוך מצוי בבירור משפטי בהליך אזרחי. בית משפט זה אישר לא אחת את מדיניות המשיבים לפיה אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין תלונות שניכר שהרקע הדומיננטי שלהן הינו סכסוך כספי בעוד שהמעשים הפליליים הנטענים רק נלווים לסכסוך האזרחי (ראו

דברי השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 571/09 אורי אבני נ' פרקליטות המדינה (10.6.09) וכן דברי השופט א' רובינשטיין בבג"ץ 11071/05 ש.א.י. מועדונים בע"מ נ' פרקליטות המדינה (16.3.06)). יפים לענייננו דברי חברי, השופט א' גרוניס בעניין בר עידן :

"בצדק ציינו המשיבים, כי הסכסוך הוא במהותו בעל אופי אזרחי וראוי לו להמשיך ולהתברר בבתי המשפט ולא בחקירה פלילית" (בבג"ץ 9714/09 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (7/3/10)).

הטעם הרביעי הוא כי ההחלטה שלא להעמיד לדין בשלב זה אינה סופית, ואף עשויה להשתנות בהתאם להתפתחותו של התיק האזרחי. בהתאם רשאי יהיה העותר לפנות בשנית לרשויות התביעה. בל נשכח כי הפורום המתאים לבירור זכויות הצדדים המעורבים בירושת אמם הוא בית המשפט המוסמך. המשפט הפלילי אינו נועד להכריע בסכסוכים מעין אלה. הטעם החמישי הוא כי בנוסף לאמור, ביחס להתנהגות האחים כלפי המשיב, ניתן לפנות לבית המשפט הדן בסכסוך המשפחתי בין העותר ובין אחיו. מבלי להביע עמדה לגופו, אין מניעה כי העותר יבקש צו מניעה מתאים ביחס לרכוש נשוא המחלוקת. במובן זה, העתירה לוקה בשל קיומו של סעד חלופי. אמנם אין זה תחליף להליך הפלילי, אך כאמור העותר רשאי יהיה לפנות בשלב אחר לרשויות, על פי השתלשלות העניינים.

מסקנתנו הינה אפוא, כי העותר לא הראה שהחלטת המשיבים לוקה בעיוות מהותי, או שהיא אינה סבירה.

5.

דין העתירה להדחות על הסף וזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ו' תשרי התשע"א (14.09.2010).

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 6546/11גונר אלדן נ. היועץ המשפטי לממשלהפסק-דין

הלכות

  1. 1כאשר הרקע הדומיננטי לתלונה הוא סכסוך כספי והמעשים הפליליים נלווים לסכסוך, הסכסוך ראוי להתברר בהליך אזרחי ולא בחקירה פלילית.
  2. 2לגורמי האכיפה שיקול דעת רחב בנושא חקירה פלילית והעמדה לדין, ובית המשפט אינו נוטה להתערב אלא אם הוכח עיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני.