פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון
בג"ץ
4405/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת: המכללה
לחינוך גופני ולספורט
ע"ש
זינמן במכון וינגייט בע"מ
העותרת:
עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. שר החינוך והתרבות
2. משרד החינוך והתרבות
3. רשות הספורט והחינוך הגופני שבמשרד החינוך
4. בית הספר למדריכים ולמאמינים במכון וינגייט
בקשה לעיון וצילום תיק בית המשפט
בשם המבקשת: עו"ד אורן
שדמי
בשם העותרת: עו"ד יעל
בן פורת-ניב
בשם המשיבים 3-1: עו"ד אסנת
מנדל
בשם המשיב 4: עו"ד ניר
גלעד (גלינסקי)
החלטה
לפני בקשת המבקשת לעיון וצילום תיק בית המשפט. לדבריה, בימים אלה היא מצויה בהידברות עם משרד החינוך, בנושא הזהה לעניינים נשוא העתירה. משכך, היא מבקשת לבחון את המסמכים שהוגשו במסגרת העתירה, שכן לדעתה יש באלה כדי לתרום לאותה הידברות.
משיבים 1-3 אינם מתנגדים לבקשת העיון. העותרת מסרה על התנגדותה לבקשה, מבלי לנמק אודות סיבותיה לכך. המשיב 4 אף הוא מתנגד לבקשה. לטענתו, הנימוק שבפי המבקשת אינו מהווה נימוק מספק המצדיק היענות לבקשת עיון. כן הוא מפרט אודות סכסוך משפטי שבו נתונים המשיב 4 והמבקשת, אף שסכסוך זה הסתיים זה מכבר במחיקת התביעה שהגיש. לדבריו, נימוקי המבקשת מסווים את הטעם האמיתי לבקשתה, שהוא שימוש כנגדו בחומר המצוי בתיק בית המשפט בסכסוכים עתידיים.
דין בקשת העיון להתקבל. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת, בין היתר, כי:
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי..."
בעלי הדין שהתנגדו לבקשת העיון לא הצביעו על כל טעם ענייני מדוע אין לאפשר למבקשת לעיין בתיק בית המשפט. העותרת התנגדה באופן כללי בלבד, מבלי לספק נימוק כלשהו המבסס פגיעה אפשרית בה. אכן, "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון", שכן נקודת המוצא הינה כי "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9747/00 גל נ' ראש עיריית חיפה (החלטה מיום 13.12.04)). אין די באמירה סתמית על התנגדות לבקשה (ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של סי.פי.אם. בע"מ נ' לירן , פ"ד נו(5) 817, 823). גם טענתו של המשיב 4, לפיה המבקשת לא נימקה את בקשתה כראוי, אינה טענה המצדיקה דחיית בקשה לעיון בתיק בית המשפט (בג"ץ 9271/02 פלדשטיין נ' רשם האגודות השיתופיות (החלטה מיום 16.3.05)). לא כל שכן, כאשר המגמה שביסוד תקנה 4 הינה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית המשפט (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (החלטה מיום 15.2.05)). לא מצאתי ממש גם בטענתו אודות שימוש אפשרי שייעשה כנגדו על-ידי המבקשת במסמכי העתירה. אמנם, המשיב 4 הגיש בשעתו תביעה כנגד המבקשת, אך זו נמחקה זה מכבר והצדדים אינם מצויים בסכסוך לעת הזו. אכן, זכות העיון הינה יחסית, וניתן להגבילה בשל אינטרסים לגיטימיים של יתר בעלי הדין או הציבור בכללותו. כך, למשל, לו עדיין הייתה תביעת המשיב 4 כנגד המבקשת תלויה ועומדת, הרי שהייתי נכון לשקול להגביל את זכות העיון בתיק. אך, כאמור, אין זה המקרה שבפני. יתר על כן, אף מעיון בתיק לא מצאתי כי יש בגילוי תוכנו כלפי המבקשת כדי לפגוע באינטרסים של מי מהצדדים.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקשת רשאית לעיין ולצלם את תיק בית המשפט בבג"ץ 4405/97.
ניתנה היום, ט"ז ניסן, תשס"ה
(25.4.2005).
ה
נ ש י א