פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4496/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
אמיר יהל
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה, פורמלי
2. מדינת ישראל הממונה על הגימלאות במשרד
האוצר
3. מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים
בע''מ
בקשת העותר מיום 3.10.2010
בשם העותר:
בעצמו
החלטה
1.
בפסק דין מיום 2.8.2010 נדחתה על הסף עתירה שהגיש העותר לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. העותר לא חוייב בהוצאות עם דחיית עתירתו. העותר הגיש בקשה לשינוי פסק הדין וזו נדחתה ביום 11.8.2010. בסיומה של ההחלטה נאמר כי "החלטנו הפעם להימנע מפסיקת הוצאות". העותר הגיש בקשה נוספת לשינוי פסק הדין, אשר נדחתה בהחלטה מיום 19.9.2010. העותר הגיש ביום 3.10.2010 מעין מכתב או הודעה המופנית לשופטי ההרכב. מדובר למעשה בבקשה נוספת לשינויו של פסק הדין. בראשה של ההודעה המודפסת נכתב בכתב יד כדלקמן: "קבלת מכתב זה מותנית באי הפעלת צו להוצאות".
2.
העותר חוזר ופונה לבית המשפט פעם אחר פעם. בהחלטה מיום 11.8.2010 נאמרו דברי התראה בכל הנוגע לפסיקת הוצאות. אף על פי כן הגיש העותר בקשה נוספת שנדחתה ביום 19.9.2010, בלא שפסקנו הוצאות. העותר הגדיל לעשות ופנה פעם נוספת לבית משפט זה, והפעם תוך כדי התחכמות. כמובן, שאין לאפשר לו להתנות את קבלת פנייתו בכך שלא ייפסקו הוצאות.
3.
השופטים שטיפלו בבקשות השונות שהגיש העותר לאחר מתן פסק הדין הקדישו לעניין מזמנם. ממילא בא הדבר על חשבון טיפול בעניינים אחרים התלויים בבית משפט זה. מאחר שהבקשות השונות היו בגדר בקשות סרק, ומאחר שחלקן באו לאחר התראה בעניין ההוצאות, ונוכח התחכמותו של העותר, אין מנוס אלא לחייבו בהוצאות. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,000 ש"ח. פנייתו האחרונה של העותר, שכאמור מהווה למעשה בקשה נוספת לשינוי פסק הדין – נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בתשרי התשע"א (7.10.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט