בג"ץ 4865/14 גדעון שריאור נ. מדינת ישראל

העותר הגיש בקשה לביטול החלטתי מיום 21.7.2014 וכן בקשה "להבהרת" ההחלטה.

ההחלטה מיום 21.7.2014 ברורה ואין מה להבהיר בה. למעשה, שתי הבקשות שלפניי הן במהותן בקשה לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל, אולם לא מצאתי עילה לכך. יש לחזור ולהדגיש כי מעבר לנושא המצב הכלכלי – שאף הוא לא הוכח כדבעי – ישנו תנאי נוסף למתן פטור מתשלום אגרה, והוא כי ההליך מגלה עילה על פני הדברים. כאמור בהחלטתי מיום 21.7.2014, לא שוכנעתי כי תנאי זה מתקיים בענייננו. למרות זאת, החלטתי להפחית את האגרה, ואיני רואה לשנות מתוצאה זו. כמובן, הדרך להשיג על החלטה שבעל-דין אינו מסכים לה היא הגשת ערעור בהתאם לסדרי הדין.

במאמר מוסגר אציין שוב (ראו גם החלטתי מיום 30.7.2014), כי ההחלטה מיום 21.7.2014 התקבלה על-פי הבקשה ותגובת המשיבה, כמקובל, ואין בטענתו של העותר כי לא קיבל את תגובת המשיבה עובר למתן ההחלטה כדי לפסול את תוקפה – כדבריו – או כדי להקנות לו פטור מתשלום אגרה.

סיכומו של דבר – החלטתי מיום 21.7.2014 עומדת בעינה. בהיעדר תשלום האגרה המופחתת תוך 10 ימים יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.