בג"ץ 496/11 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותר, כי נורה למשיבה ליתן טעם מדוע לא יינתן לו אישור שהייה קבוע בישראל וזאת מהטעם שנשקפת סכנה לחייו במידה ויוחזר לאזור יהודה ושומרון.

כפי שעולה מהעתירה, העותר נשפט לעונש מוות באזור ולחלופין, איימו עליו כי עליו לבצע פיגוע בישראל. העותר ברח לארץ ופנה למספר גורמים על מנת להסדיר את האפשרות לקבל אישור שהייה קבוע, וביניהם לוועדת המאוימים. עוד טוען העותר כי בחודש אפריל הקרוב צפוי להתקיים דיון בערעור שהגיש כנגד עונש המאסר שהוטל עליו ובמידה ואכן יקלו בעונשו הוא ייאלץ לחזור לשטחים.

מנגד, טוענת המשיבה כי דין העתירה להדחות על הסף מהיותה עתירה מוקדמת. לטענתה, ועדת המאוימים טרם דנה בעניינו של העותר כיוון שמועד שחרורו ממאסר חל רק ביום 8.11.2011.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המשיבה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף. המשיבה הבהירה בתגובתה כי טרם נתקבלה החלטה בעניינו של העותר וכי ועדת המאוימים תקיים דיון בעניינו קרוב יותר למועד שחרורו הצפוי. משכך, העתירה שלפנינו היא בבחינת עתירה מוקדמת, ועל כן אין מקום כי בית משפט זה ידון בה, לפני מתן החלטה סופית על ידי הגורמים המוסמכים (ראו למשל: בג"צ 2467/07 התנועה להגינות שלטונית נ' ועדת הכנסת (לא פורסם, 18.3.2007); בג"צ 5222/07 עיריית חולון נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.7.2007)).

כמובן כי שערי בית משפט זה פתוחים בפני העותר במידה שיבקש להשיג על החלטה מינהלית סופית שניתנה בעניינו.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.