פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5195/10 שרה טיבי נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · התערבות בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה - היוון קצבת תלוייםעתירה לבג"ץ לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה ערעור על סירוב להוון קצבת תלויים

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שסירב להתיר לאלמנת נפגע עבודה להוון את קצבת התלויים. נקבע כי בג"ץ אינו ערכאת ערעור וכי החוק מקנה היוון לנכה ולא לתלויים, ושינוי זה בידי המחוקק.

העובדות

המנוח נפטר ממחלת סרטן שהוכרה כתאונת עבודה, והעותרת אלמנתו הוכרה כתלויה וזכאית לקצבה חודשית. בקשתה להוון את הקצבה למענק חד פעמי סורבה, ובית הדין האזורי והארצי לעבודה דחו את עתירתה וערעורה. העותרת פנתה לבג"ץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בבג"ץ בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין היוון קצבת תלויים
  2. 2.האם תלויה של נפגע עבודה זכאית להוון את קצבת התלויים מכוח חוק הביטוח הלאומי

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה ומתערב רק במקרים חריגים של טעות מהותית ששיקולי צדק מצדיקים את תיקונה, ובפרט בנושאים שבמומחיות בית הדין.

    ״בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הזכאות להיוון נקבעת בחוק, וסעיף 113 מקנה אותה לנכה עבודה; הרחבתה לתלויים היא שינוי דין שבתחום המחוקק.

    ״אין מקום כי בית המשפט יקנה לעותרת, שאינה נכת עבודה, זכויות שלא נקבעו בחוק.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קצבת תלויים
  • היוון
  • נכה עבודה
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי
  • תאונת עבודה
  • ערכאת ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

5195/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט ח' מלצר

העותרת:

שרה טיבי

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

2. המוסד לביטוח לאומי

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת:

עו"ד ניר גנאינסקי

עו"ד גלעד מרקמן

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.

לפנינו עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 279/09, שניתן ביום 9.3.2010 בו נדחתה בקשת העותרת להוון את קצבת התלויים לה היא זכאית מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק ).

2.

העותרת היא אלמנתו של המנוח זכריה טיבי ז"ל (להלן - המנוח ). המנוח נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2005. לאחר מותו, הוכרה מחלת המנוח כתאונת עבודה ונקבעו לו 100 אחוזי נכות מיום גילוי המחלה ועד יום מותו. העותרת אף הוכרה כתלויה לפי החוק, והיא זכאית לקבל קצבת תלויים חודשית בסך 13,500 ש"ח. ביום 31.12.2007 הגישה העותרת למשיב 2, המוסד לביטוח לאומי, בקשה להיוון קצבת התלויים לה היא זכאית, כך שתקבל מענק חד פעמי במקום הקצבה החודשית. בקשה זו סורבה. העותרת עתרה נגד החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את העתירה. העותרת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי. ביום 9.3.2010 דחה בית הדין הארצי את הערעור. עתה, מבקשת העותרת כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. כן עותרת היא, כי בית משפט זה יקבע שהוראות החוק מקנות זכאות להיוון גמלה גם לתלויים של מי שהוכר כנפגע עבודה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבותו של בית משפט זה מוגבלת אך לאותם מקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בפסק דינו של בית הדין לעבודה, אשר שיקולי צדק מצדיקים את תיקונה בנסיבות העניין (ראו למשל, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 80/90 שנידרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 18.6.2009)). זאת, בפרט כאשר מדובר בפסק דין הדן בנושא בו יש לבית הדין לעבודה מומחיות, כגון תגמולי הביטוח הלאומי (בג"ץ 2930/08 שיידין נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 27.4.2008)). בענייננו, לא מתקיימים החריגים המצדיקים דיון בעתירה. בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו בחן את טענותיה של העותרת, בהתבסס על הוראות החוק הרלוונטיות ועל פסקי דין קודמים שניתנו בעניין. לא מצאנו, כי פסיקת בית הדין מעוררת שאלה המצדיקה ליבון במסגרת עתירה לבית משפט זה. בית הדין הארצי, כקודמו בית הדין האזורי, היפנה לסעיף 113 לחוק המורה במפורש, כי נכה עבודה זכאי להוון את גמלתו בנסיבות מסוימות. כפי שקבע בית הדין, הזכאות לתגמולי ביטוח לאומי נקבעת לפי חוק. אין מקום כי בית המשפט יקנה לעותרת, שאינה נכת עבודה, זכויות שלא נקבעו בחוק. למעשה מבקשת העותרת כי הערכאות השיפוטיות תתעלמנה מהוראות החוק ותחלטנה כי לא רק הנכה זכאי להיוון גימלת הנכות בתנאים מסוימים אלא שגם התלויים רשאים לעשות כן לעניין גמלת תלויים. מדובר בשינוי של הדין הנמצא בתחומו של המחוקק.

4.

העתירה נדחית אפוא על הסף בלא שנתבקשה תגובה.

ניתן היום, ח' באב התש"ע (19.7.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (10 מסמכים)

  • בג"ץ 4755/19גל אוזד ו 17 עותרים נוספים נ. בית הדין הארצי לעבודהפסק-דין
  • בג"ץ 6712/21פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודהפסק-דין
  • בג"ץ 4544/21מוריס סויסה נ. המוסד לביטוח לאומיפסק-דין
  • בג"ץ 3190/20אביטל אביטל נ. בית הדין הארצי לעבודהפסק-דין
  • בג"ץ 6283/19ששון צדקה נ. המוסד לביטוח לאומיפסק-דין
  • בג"ץ 6428/19אולגה בילנקו נ. המוסד לביטוח לאומיפסק-דין
  • בג"ץ 5527/18יעל ונדה סער נ. המוסד לביטוח לאומיפסק-דין
  • בג"ץ 10076/17האוניברסיטה העברית בירושלים נ. פלוניפסק-דין
  • בג"ץ 3497/17ד"ר עליזה רינג נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושליםפסק-דין
  • בג"ץ 7333/15פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה ומתערב רק במקרים חריגים של טעות מהותית ששיקולי צדק מצדיקים את תיקונה, ובפרט בנושאים שבמומחיות בית הדין.
  2. 2הזכאות להיוון נקבעת בחוק, וסעיף 113 מקנה אותה לנכה עבודה; הרחבתה לתלויים היא שינוי דין שבתחום המחוקק.