בג"ץ 5280-23 בג"ץ 5280-23

השופטת ג' כנפי-שטייניץ:

1.עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת ממשלת ישראל מס' 586 מיום 28.5.2023, בה הוחלט לאשר שתיים מתוך ארבע תכניות לתשתיות לאומיות להקמת תחנות כוח אשר הוועדה לתשתיות לאומיות הביאה לאישור הממשלה (להלן בהתאמה: הות"ל ו-החלטה 586). בגדרה של החלטה זו הוחלט שלא לאשר את תת"ל/20/ב או.פי.סי חדרה 2 (להלן: תכנית חדרה 2), שהעותרת פעלה לקידומה במוסדות התכנון, ולהחזירה לדיון מחדש בות"ל. העותרת מבקשת בעתירתה כי יינתן צו על תנאי אשר יורה לממשלת ישראל, היא משיבה 1, ליתן טעם מדוע לא תאשר את המשך הליכי התכנון וההקמה של כל ארבע התכניות שהובאו לאישורה או למצער של תכנית חדרה 2, וכן מדוע לא תבוטל החלטת ממשלה 586. טענתה של העותרת, בתמצית, היא כי החלטה 586 נגועה בחוסר סמכות ובאי-חוקיות, נעדרת היגיון פנימי וסוטה מעקרונות משק תכנון החשמל אשר עוגנו בהחלטות ממשלה קודמות, ודינה – בטלות.

2.דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים.

הלכה היא כי בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר חובה להקדים ולשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת. פנייה כזו עשויה לייתר את הצורך בהתדיינות משפטית או למצער לצמצם את המחלוקות בין הצדדים ולמקדן. עם זאת, פנייה לרשות אינה מספיקה כשלעצמה כדי להוציא את העותר ידי חובתו, אלא נדרש ממנו ליתן לרשות שהות סבירה כדי שתוכל לבחון כראוי את נושא הפנייה, לגבש את התייחסותה ולהשיב בהתאם (ראו מבין רבים: בג"ץ 6631/22 מועלם נ' חברת נתיבי ישראל בע"מ, פסקה 3 (20.10.2022); בג"ץ 3445/23 נגל נ' משטרת ישראל יחידה 433, פסקה 5 (9.5.2023); בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 3 (28.3.2022)).

העותרת טוענת בעתירתה כי היא עמדה בחובת מיצוי ההליכים, בכך שפנתה ביום 3.7.2023 למשיבה 1 ושטחה לפניה את טענותיה בדבר הפגמים שנפלו לשיטתה בהחלטת הממשלה. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 11.7.2023, בחלוף כשבוע בלבד מאותה פנייה, ובטרם נתקבלה תשובת המשיבה 1. לנוכח הזמן הקצר שחלף, ובשים לב לטענות כבדות המשקל שהעלתה העותרת בפנייתה, לא ניתן לומר שניתנה למשיבה 1 שהות מספקת לבחון את טענות העותרת ולגבש מענה להן, ולפיכך אין בפנייתה כדי לקיים את הדרישה למיצוי הליכים ראוי.

5.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.