פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
545/11 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. עו"ד ונוטריון מירה מרק
2. חדוה מרק
3. ניסן מרק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. רשות המסים בישראל אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
3. עיריית תל אביב
4. השר לבטחון פנים
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. בנק מזרחי טפחות
7. כונס הנכסים - עו"ד יהודה גרינהויז-לנדאוי
8. עו"ד ליאת לרנר
9. עו"ד גרי אביבי
10. דפנה מילר
11. אריה ובתיה מגירס
בקשה לסעד זמני
החלטה
העתירה אינה ערוכה כהלכה, אינה סדורה וקשה לדלות מן הכתוב מה התשתית העובדתית העומדת ביסודה. כפי שציין חברי השפוט א' גרוניס במסגרת החלטתו מיום 26.7.2010, בעתירה קודמת שהוגשה על ידי העותרות 1, ו-2 (בג"ץ 5598/10) נראה שנגד העותרות ונגד קרובי משפחה שלהן מתנהלים הליכי הוצאה לפועל בגדרם פונו העותרות מדירותיהן. כפי שציין חברי בהחלטתו ברור שענין זה, של פינוי מדירות, אין לבררו בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אלא בגדר הליכים אזרחיים. על כן, אין מקום ליתן כל סעד על ידי בית משפט זה ככל שמדובר בהליכי הפינוי.
בעתירה זו, כמו בעתירה הקודמת (בג"ץ 5598/10) מלינות העותרות גם על סגירת תיקים של תלונות שהוגשו למשטרת ישראל. נראה כי זהו הנושא היחיד שבו אפשר ובית המשפט הגבוה לצדק יכול תיאורטית להתערב. בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת, מיום 5.12.2010, נקבע כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת, שכן טרם ניתנה החלטה בערר שהגישה העותרת על ההחלטה לסגור את תיק החקירה.
אשר על כן, נותר הענין של סגירת התלונות למשטרת ישראל. בענין זה ולגביו בלבד יש ליתן תגובה תוך 45 ימים. התגובות תוגשנה על ידי משיבים 4, ו- 5 (השר לביטחון הפנים והיועץ המשפטי לממשלה).
למען הסר ספק יובהר, כי כפי שנקבע בבג"ץ 5598/10, אין מקום גם בעתירה דנן ליתן סעד על ידי בית משפט זה ככל שמדובר בהליכי הפינוי.
ניתנה היום,
כ"א בשבט התשע"א (26.1.2011).
ש ו פ ט