בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5584/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
העותרת:
רונית לירן-שקד
נ
ג
ד
המשיבים:
1. משרד הבריאות
2. ממשלת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
העותרת:
בעצמה
פסק דין
השופטת י' וילנר:
1.
בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע: (1) ממשלת ישראל ומשרד הבריאות לא יעשו שימוש בקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד הבריאות בשנת 2007 לצורך הכרזה על מחלה מידבקת נשימתית המייצרת סכנה חמורה לבריאות הציבור; (2) מדוע לא תבוטל הכרזת הממשלה מיום 20.6.2021 על מצב חירום רפואי בשל נגיף הקורונה; (3) מדוע לא תבוטל הכרזת שר הבריאות מיום 27.1.2020 על נגיף הקורונה כמייצר סכנה חמורה; (4) מדוע לא ייעצר מיידית כל שימוש בהוראות חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק סמכויות מיוחדות ) ובתקנותיו ("תו ירוק", "תו סגול", קנסות, אכיפה, בדיקות, מעקב ועוד); (5) מדוע לא ייעצר מיידית כל שימוש בצווי בריאות העם שניתנו מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940 (לרבות חובת בידוד ועטיית מסכות).
2.
לטענת העותרת, בשנת 2007 הכין משרד הבריאות מסמך שכותרתו "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית", ובו הוגדר הצפי למגפות שפעת בישראל בדרגות חומרה משתנות. עוד נטען כי הנתונים בקשר למגפת הקורונה מובילים למסקנה כי מדובר במגפה שאינה שונה במהותה ממגפות של נגיפים שונים ששררו בישראל בשנים קודמות, וכי אין כל שינוי בתמותה, בפניה למרפאות או באשפוזים בשנה וחצי האחרונות ביחס לשנים קודמות. על רקע האמור, נטען כי לא היה מקום להכריז על מצב חירום רפואי ובתוך כך לפגוע באופן ניכר בזכויות תושבי המדינה.
3.
לאחר העיון בעתירה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, הן על הסף והן בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה, וזאת אף מבלי להורות על הגשת תגובה.
4.
ראשית, יצוין כי מדובר בעתירה כוללנית הנוגעת להיבטים רבים ומגוונים בפעילותם של גורמים מינהליים שונים. העתירה כורכת בתוכה טענות שונות בדבר פגמים שנפלו בצעדים הרבים שננקטו על ידי מי מגורמי המשיבים במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, וכן כלפי דברי חקיקה שונים ורבים, והכל, מבלי לפרוש בעניינו של כל אחד מהם תשתית משפטית ועובדתית ממשית הנחוצה לביסוסם. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירות הכורכות בתוכן עניינים שונים, אף אם נושאם משותף, ולא ראיתי לסטות מכלל זה בענייננו (בג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 2 (15.3.2021)). די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף.
5.
אף לגופה, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. מדובר בעתירה נוספת אשר תוקפת את המגבלות וההוראות השונות שנועדו להתמודד עם סכנות ואתגרי מגפת הקורונה, בין היתר, באמצעות חקיקה ראשית וחקיקת משנה. בית משפט זה חזר וציין לא אחת כי התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על קבלת ההחלטות בנדון בממשלה ובכנסת תהא מצומצמת ביותר, ותיעשה אך במקרים שבהם יימצא כי נפל בהחלטות האמורות פגם היורד לשורש העניין כדוגמת שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית (ראו לדוגמה: בג"ץ 8136/20 י.ג. היכלי מלכות נ' ממשלת ישראל , פסקה 8 (8.12.2020) (להלן: עניין היכלי מלכות ); בג"ץ 4341/21 פיינשטיין נ' שר הבריאות , פסקה 5 וההפניות שם (4.7.2021) (להלן: עניין פיינשטיין )). עוד צוין כי
"הדברים הם בבחינת קל וחומר כאשר שיקול דעתם האמור של גורמי המקצוע זכה לעיגון בחקיקת משנה, ולא כל שכן, כאשר עסקינן בחקיקת חירום אשר קיבלה את אישורה של ועדה מוועדות הכנסת, שאז תהא ההתערבות השיפוטית מצומצמת על אחת כמה וכמה " ( ראו: עניין היכלי מלכות , שם). נדמה שבמקרה בו שיקול הדעת של גורמי המקצוע עוגן בחקיקה ראשית, כדוגמת חוק סמכויות מיוחדות בענייננו, הדברים הם בבחינת בן בנו של קל וחומר.
6.
מכל מקום, העותרת לא הצביעה על פגם המצדיק התערבות כאמור בעתירתה. אמנם העתירה משופעת בגרפים, טבלאות ונתונים שנועדו לתמוך בעמדה שלפיה מגפת הקורונה אינה שונה ממגפות אחרות ששררו בארץ בשנים האחרונות, ואולם אל מול נתונים אלה והפרשנות שניתנת להם על-ידי העותרת, קיימים נתונים רבים אחרים ורלוונטיים, שלהם ניתנת פרשנות מקצועית-רפואית שמובילה למסקנות אחרות, ומובן כי גורמי המקצוע, הממשלה והכנסת רשאים להסתמך בהחלטתם עליהם (ראו והשוו: עניין פיינשטיין , שם). מכל מקום, כאמור, הלכה ידועה היא כי ככלל, בית משפט זה אינו שם עצמו בנעלי הרשויות המינהליות המוסמכות ואינו מחליף את שיקול דעתן, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסוגיות שבמומחיות רפואית (ראו: בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות , פסקה 19 (26.8.2019) והאסמכתאות שם; עניין היכלי מלכות , פסקה 8).
7.
לבסוף, למצער ביחס לחלק מהסעדים המבוקשים בה – מדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי ניכר (כך לגבי הסעד הנוגע להכרזת שר הבריאות מיום 27.1.2020 וכך גם בנוגע לסעד בעניין חוק סמכויות מיוחדות), ודי בכך כדי לדחות סעדים אלה על הסף.
8.
סוף דבר: העתירה נדחית.
העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ט' באלול
התשפ"א (17.8.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט