החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5584/21 רונית לירן-שקד נ. משרד הבריאות

ניתן ביום

בקצרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותרת עתרה נגד הכרזות מצב חירום בשל נגיף הקורונה ונגד החקיקה וההוראות שנועדו להתמודד עם המגפה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, שכן היא כוללנית ונטולת תשתית, והדגיש כי בשיקול דעת מקצועי של גורמי המקצוע ושל המחוקק ההתערבות מצומצמת מאוד. סעדים שהוגשו בשיהוי ניכר נדחו גם הם, והעותרת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

העותרת עתרה נגד משרד הבריאות וממשלת ישראל בנוגע להכרזות על מצב חירום רפואי בשל נגיף הקורונה, להכרזת שר הבריאות ולחוק סמכויות מיוחדות ולצווי בריאות העם. העותרת טענה כי הקריטריונים משנת 2007 והנתונים אינם מצדיקים את ההכרזה ואת הפגיעה בזכויות. בית המשפט דחה את העתירה ללא צורך בתגובה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהחלטות הרשויות בנוגע להכרזה על מצב חירום רפואי בשל נגיף הקורונה ובהוראות החוק והתקנות שנקבעו בעקבותיו?
  2. 2.האם העתירה הכוללנית הנוגעת לצעדים רבים ומגוונים ראויה להתברר במסגרת עתירה אחת?
  3. 3.האם הוגשה העתירה בשיהוי ניכר?

הלכות

  1. 1

    עתירה כוללנית הכורכת עניינים שונים ללא תשתית עובדתית ומשפטית ממשית לכל אחד מהם נדחית על הסף.

    ״בית משפט זה לא יידרש לעתירות הכורכות בתוכן עניינים שונים, אף אם נושאם משותף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התערבות בשיקול הדעת המקצועי של גורמי הממשלה והכנסת בנושא מגפת הקורונה תהא מצומצמת ביותר, ותיעשה רק בפגם היורד לשורש העניין.

    ״התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על קבלת ההחלטות בנדון בממשלה ובכנסת תהא מצומצמת ביותר״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    כאשר שיקול דעתם של גורמי המקצוע עוגן בחקיקה ראשית, ההתערבות השיפוטית מצומצמת עוד יותר.

    ״נדמה שבמקרה בו שיקול הדעת של גורמי המקצוע עוגן בחקיקה ראשית, כדוגמת חוק סמכויות מיוחדות בענייננו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נגיף הקורונה
  • מצב חירום רפואי
  • עתירה כוללנית
  • שיהוי
  • התערבות שיפוטית
  • שיקול דעת מקצועי
  • חוק סמכויות מיוחדות
  • צווי בריאות העם
  • הוצאות
  • עתירה נדחית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5584/21

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט א' שטיין

העותרת:

רונית לירן-שקד

נ

ג

ד

המשיבים:

1. משרד הבריאות

2. ממשלת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

העותרת:

בעצמה

פסק דין

השופטת י' וילנר:

1.

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע: (1) ממשלת ישראל ומשרד הבריאות לא יעשו שימוש בקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד הבריאות בשנת 2007 לצורך הכרזה על מחלה מידבקת נשימתית המייצרת סכנה חמורה לבריאות הציבור; (2) מדוע לא תבוטל הכרזת הממשלה מיום 20.6.2021 על מצב חירום רפואי בשל נגיף הקורונה; (3) מדוע לא תבוטל הכרזת שר הבריאות מיום 27.1.2020 על נגיף הקורונה כמייצר סכנה חמורה; (4) מדוע לא ייעצר מיידית כל שימוש בהוראות חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק סמכויות מיוחדות ) ובתקנותיו ("תו ירוק", "תו סגול", קנסות, אכיפה, בדיקות, מעקב ועוד); (5) מדוע לא ייעצר מיידית כל שימוש בצווי בריאות העם שניתנו מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940 (לרבות חובת בידוד ועטיית מסכות).

2.

לטענת העותרת, בשנת 2007 הכין משרד הבריאות מסמך שכותרתו "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית", ובו הוגדר הצפי למגפות שפעת בישראל בדרגות חומרה משתנות. עוד נטען כי הנתונים בקשר למגפת הקורונה מובילים למסקנה כי מדובר במגפה שאינה שונה במהותה ממגפות של נגיפים שונים ששררו בישראל בשנים קודמות, וכי אין כל שינוי בתמותה, בפניה למרפאות או באשפוזים בשנה וחצי האחרונות ביחס לשנים קודמות. על רקע האמור, נטען כי לא היה מקום להכריז על מצב חירום רפואי ובתוך כך לפגוע באופן ניכר בזכויות תושבי המדינה.

3.

לאחר העיון בעתירה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, הן על הסף והן בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה, וזאת אף מבלי להורות על הגשת תגובה.

4.

ראשית, יצוין כי מדובר בעתירה כוללנית הנוגעת להיבטים רבים ומגוונים בפעילותם של גורמים מינהליים שונים. העתירה כורכת בתוכה טענות שונות בדבר פגמים שנפלו בצעדים הרבים שננקטו על ידי מי מגורמי המשיבים במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, וכן כלפי דברי חקיקה שונים ורבים, והכל, מבלי לפרוש בעניינו של כל אחד מהם תשתית משפטית ועובדתית ממשית הנחוצה לביסוסם. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירות הכורכות בתוכן עניינים שונים, אף אם נושאם משותף, ולא ראיתי לסטות מכלל זה בענייננו (בג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 2 (15.3.2021)). די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף.

5.

אף לגופה, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. מדובר בעתירה נוספת אשר תוקפת את המגבלות וההוראות השונות שנועדו להתמודד עם סכנות ואתגרי מגפת הקורונה, בין היתר, באמצעות חקיקה ראשית וחקיקת משנה. בית משפט זה חזר וציין לא אחת כי התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על קבלת ההחלטות בנדון בממשלה ובכנסת תהא מצומצמת ביותר, ותיעשה אך במקרים שבהם יימצא כי נפל בהחלטות האמורות פגם היורד לשורש העניין כדוגמת שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית (ראו לדוגמה: בג"ץ 8136/20 י.ג. היכלי מלכות נ' ממשלת ישראל , פסקה 8 (8.12.2020) (להלן: עניין היכלי מלכות ); בג"ץ 4341/21 פיינשטיין נ' שר הבריאות , פסקה 5 וההפניות שם (4.7.2021) (להלן: עניין פיינשטיין )). עוד צוין כי

"הדברים הם בבחינת קל וחומר כאשר שיקול דעתם האמור של גורמי המקצוע זכה לעיגון בחקיקת משנה, ולא כל שכן, כאשר עסקינן בחקיקת חירום אשר קיבלה את אישורה של ועדה מוועדות הכנסת, שאז תהא ההתערבות השיפוטית מצומצמת על אחת כמה וכמה " ( ראו: עניין היכלי מלכות , שם). נדמה שבמקרה בו שיקול הדעת של גורמי המקצוע עוגן בחקיקה ראשית, כדוגמת חוק סמכויות מיוחדות בענייננו, הדברים הם בבחינת בן בנו של קל וחומר.

6.

מכל מקום, העותרת לא הצביעה על פגם המצדיק התערבות כאמור בעתירתה. אמנם העתירה משופעת בגרפים, טבלאות ונתונים שנועדו לתמוך בעמדה שלפיה מגפת הקורונה אינה שונה ממגפות אחרות ששררו בארץ בשנים האחרונות, ואולם אל מול נתונים אלה והפרשנות שניתנת להם על-ידי העותרת, קיימים נתונים רבים אחרים ורלוונטיים, שלהם ניתנת פרשנות מקצועית-רפואית שמובילה למסקנות אחרות, ומובן כי גורמי המקצוע, הממשלה והכנסת רשאים להסתמך בהחלטתם עליהם (ראו והשוו: עניין פיינשטיין , שם). מכל מקום, כאמור, הלכה ידועה היא כי ככלל, בית משפט זה אינו שם עצמו בנעלי הרשויות המינהליות המוסמכות ואינו מחליף את שיקול דעתן, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסוגיות שבמומחיות רפואית (ראו: בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות , פסקה 19 (26.8.2019) והאסמכתאות שם; עניין היכלי מלכות , פסקה 8).

7.

לבסוף, למצער ביחס לחלק מהסעדים המבוקשים בה – מדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי ניכר (כך לגבי הסעד הנוגע להכרזת שר הבריאות מיום 27.1.2020 וכך גם בנוגע לסעד בעניין חוק סמכויות מיוחדות), ודי בכך כדי לדחות סעדים אלה על הסף.

8.

סוף דבר: העתירה נדחית.

העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' באלול

התשפ"א (17.8.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • בג"ץ 3514/22יצחק סיבוש נ. נשיאת ביהמ"שהעליון כ' השופטת אסתר חיותפסק-דין
  • בג"ץ 1321/22פלוני נ. משטרת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 891/22רונית לירן שקד, עו"ד נ. משרד הבריאותפסק-דין
  • בג"ץ 8839/21עו"ד רונית לירן- שקד נ. משרד הבריאותפסק-דין
  • בג"ץ 7930/21עמותת תומכי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה נ. ראש הממשפסק-דין
  • בג"ץ 5822/21המגן לחופש הפרט ע"ר נ. מנכ"ל משרד הבריאותפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה כוללנית הכורכת עניינים שונים ללא תשתית עובדתית ומשפטית ממשית לכל אחד מהם נדחית על הסף.
  2. 2התערבות בשיקול הדעת המקצועי של גורמי הממשלה והכנסת בנושא מגפת הקורונה תהא מצומצמת ביותר, ותיעשה רק בפגם היורד לשורש העניין.
  3. 3כאשר שיקול דעתם של גורמי המקצוע עוגן בחקיקה ראשית, ההתערבות השיפוטית מצומצמת עוד יותר.