פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5587/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. לאה עוזיאל
2. יוסף עוזיאל
נ ג ד
המשיבים:
1. מס רכוש וקרן פיצויים
2. הממונה על נזקי מלחמה
3. שר האוצר
4. שר המשפטים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד נפתלי ורצברגר
בשם המשיבים:
עו"ד אסנת מנדל, עו"ד גלעד שירמן
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
לא על עתירה זו תהא תפארתו של הממשל הישראלי, והדברים נאמרים באיפוק השיפוטי האפשרי. העתירה הוגשה ב-25.6.07, וקבלה על אי מינויה של ועדת ערר לפי תקנות 12-11 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום הפיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973; זאת, לאחר פגיעת טיל במלחמת לבנון השניה בבית בצפת שהיה בבעלות העותרים, ושהיקף הנזק שנגרם לו היה שנוי במחלוקת. יושבי ראש הועדות מתמנים על-ידי שר המשפטים והחברים הנוספים מתוך רשימות שקובעים שרי הביטחון והאוצר.
ב.
הוברר כי לא הוקמו ועדות כנדרש. לאחר תגובה ראשונית של המשיבים, הובעה מפי בית המשפט (החלטה מ-24.7.07) הפתעה על אי מינוי הועדות, ונאמר, כי ראוי שיוקמו "תוך שבועות אלה כמוצע (בתגובת המשיבים – א"ר), ולא בשמים היא. נוכח הקושי הנגרם לאזרחים כיוון שטחנות המינהל הציבורי טוחנות בעניין זה לאט... ראוי שההחלטה תובא על-ידי הפרקליטות, הנמצאת מן הסתם בין סדן העתירה לפטיש מערכת המינהל, לידיעת השרים הנוגעים בדבר, זאת – כדי להחיש את המינויים". ואכן אציין כי אנשי הפרקליטות התאמצו בהסדרת הנושא.
ג.
לא אמנה את השתלשלות התגובות מאת המשיבים, ואקדים ואציין כי בסופו של דבר, משלא צלח מסיבות שונות מינוי יושבי ראש ועדות לחיפה ולצפון, בין היתר מטעמים מינהליים ובשל סוגיית אחריותם בנזיקין של אנשי הועדות, נשמע עניינם של העותרים ביום 10.2.08 בועדת ערר בירושלים; זאת - לאחר שמונה יושב ראש לועדת ירושלים ביום 4.2.08. בימים אלה מונו גם יושבי ראש ועדות חיפה והצפון, וניתן מענה לקשיים הלוגיסטיים שהיו בעוכרי ההסדרה.
ד.
נדרשו במסגרת כל אלה עד הנה, ללא דיון באולם, כמניין החלטות של בית משפט זה, מדי חודש או מספר חודשים, כדי לקדם את המבוקש ולהביא את עררם של העותרים לידי דיון כזכותם בדין. באחת ההחלטות (מ-18.9.07) כבר נדמה היה כי הועדה הרלבנטית קמה. נאמר:
"עיקר תרומתנו יכול היה להימצא בדרבון ובמעקב, כך שועדת הערר תקום וההליכים יופעלו".
אך בהחלטה מיום 9.12.07 נאמר, כי
"למרבה הצער טוחנות הטחנות אט אט... ומהודעת המשיבים.. ומתצהיר מנהל רשות המסים.. עולה כי ועדות הערר טרם החלו בעבודתן בשל קשיים לוגיסטיים...".
בהחלטה מיום 5.2.08 נאמר:
"עם שבטוחני ברצונו הטוב של היועץ המשפטי למשרד המשפטים, ההשתלשלות והשורה התחתונה עד כה מעציבות – לשון המעטה. העתירה הוגשה ב-25.6.07 וענינה פגיעה ביולי 2006 במלחמת לבנון השניה, וראוי שלא ידובר בה בשעה שהשלג, מן השבוע החולף, יהיה דאשתקד".
ה.
הודעת המשיבים מ-13.2.08 גילתה, כי לכאורה השיגה העתירה "מטרתה ספציפית וכן במישור הכללי, משהוסדרה בעיקרה בשעה טובה ומוצלחת מרבית עניינן של ועדות הערר".
ו.
תפקיד בית המשפט
במקרה זה, כמו במקרים דומים לא מעטים בגדרי המשפט המינהלי, לא היה בכתיבת פסק דין משפטי מלומד, אלא בליווי הרשויות תוך עידוד וזירוז פעולתן, מעשה אומנת או שמרטף; זאת - כדי לקדם את מימוש חובתן על פי הדין במבוכי המינהל הציבורי, שלא לומר בירוקרטיה. תפקיד זה משמעו שהתיק אינו נסגר ונגנז אלא נותר חי, עד להסדר סביר של הבעיה שהועלתה בעתירה. אף במקרה דנא לא היה בית המשפט נכון לסגור את התיק עד שעיקר הנושא ייפתר. חריגותו של מקרה זה היתה, מזה, בנסיבות הספציפיות הקשורות בזכויות שלאחר מלחמה, ומזה, בהימשכות היתרה, מזה. נזכור כי המדובר בזכויות אזרח בטהרתן ובפשטותן, קרי, זכותו של אדם בדין לערור בעניינו.
ז.
(1) כאמור, העתירה מיצתה ביסודה את עניינה, ועל כן תימחק. במספר החלטות (כגון ב-12.12.07 ו-5.2.08) צוין, כי להתנהלות המשיבים יינתן ביטוי בסוף הדיון בתיק. העותרים ביקשו הוצאות; המשיבים מסכימים כי מתקיימים התנאים לחיוב בהוצאות, אך מוסיפים כי עידכנו את בית המשפט בקשיים שונים שחלקם לא היו בשליטתם, כגון התפטרות אחד מראשי הועדות וסוגיית האחריות בנזיקין של אנשי הועדות.
(2) בנסיבות, מצאנו לנכון לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום ולאחר מכן ישאו פירות כדין. אנו מקוים כי יופקו לקחים מהשתלשלות התיק.
ניתן היום, כ"ה באדר א' תשס"ח (2.3.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט