בג"ץ 5805/18 מקסים מון נ. בית המשפט המחוזי לוד

השופט י' עמית :

עתירה שעניינה תקיפת מספר החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז, בגדרן נדחתה בקשת העותר לפטור אותו מתשלום אגרה במספר עתירות אסיר שהגיש.

[העתירה הוגשה ביום 5.8.2018, אך הועברה לעיוני אך לאחרונה, בעקבות טיפול בבקשת העותר לפטור מאגרה (ראו החלטת הרשמת ש ' עבדיאן מיום 9.8.2018, אשר פטרה את העותר מתשלום אגרה בגין הגשת הליך זה)].

1.

העותר, שאינו מיוצג, הגיש מספר עתירות אסיר לבית המשפט המחוזי מרכז. בד בבד עם הגשת העתירות, הגיש העותר בקשות לקבלת פטור מתשלום אגרה והבקשות נדחו.

ככל שניתן להבין מהעתירה, הטענות המרכזיות העולות ממנה הן שתיים: א. בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את בקשותיו לפטור מאגרה בהליכים שונים בטרם התקיים דיון בעתירה לגופה; ב. העותר מבקש כי בית משפט זה יקבע כי כאשר הסכום המרבי בחשבון האסיר אינו עומד על 1,800 ₪ בחודש, אין לגבות ממנו אגרה בגין הגשת עתירות.

מעיון ב"נט-המשפט" עולה כי במהלך שנת 2018 הגיש העותר 12 עתירות לבית המשפט המחוזי. יצוין, כי בחלק מהעתירות שהגיש העותר (אשר לא הוזכרו בעתירה זו) נעתר בית המשפט לבקשתו ופטר אותו מתשלום אגרה.

2.

דין העתירה להידחות על הסף.

הסעד המתבקש בעתירה אינו אלא ערעור על החלטות קונקרטיות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות ודי בטעם זה כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (ראו, בין היתר: בג"ץ 3076/94 עובדיה נ' ממשלת ישראל (20.10.1994); בג"ץ 3224/14 פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים , פסקה 2 (8.5.2014); בג"ץ 8471/15 אברהם נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (13.12.2015); בג"ץ 8438/15 קלי נ' צרפתי (20.12.2015); בג"ץ 4010/17 עליון נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 5

(8.8.2017)).

יצוין כי

הדין קובע את הליכי התקיפה המתאימים לקבלת הסעדים המבוקשים על ידי העותר. לאור האמור, לא קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

3.

למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לנושא של פטור מאגרה בעתירות של אסירים.

בשונה מהליכים אחרים,

שבהם בית משפט לא יידרש

לתובענה אלא אם שולמה אגרה או שמגיש ההליך קיבל פטור מאגרה,

בעתירות המוגשות על ידי אסירים ברירת המחדל שונה. תקנה 9(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות ) קובעת הסדר מיוחד לטיפול בבקשות לפטור מאגרה המוגשות על ידי אסירים או עצירים:

אגרה בעתירת אסיר או עציר

9.(ב) בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 14 תידון בעת שמיעת העתירה . (ההדגשה הוספה – י"ע).

פסק-דין שיצא תחת ידו של בית משפט זה אך לאחרונה, הבהיר את האופן שיש לטפל בבקשות אלו (רע"ב 8411/16 סלע נ' שירות בתי הסוהר (17.7.2018) (להלן: עניין סלע )). בעניין סלע , נקבע כי בעתירות אסיר אין

להתלות את שמיעת העתירה בתשלום אגרה ומקום בו מגיש אסיר ב קשה לפטור מתשלום אגרה יש לדון בה בעת שמיעת העתירה גופה ולא כשלב מקדמי או כתנאי לדיון בעתירה ( שם , בפסקה 31 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות ). נקבע, כי התכלית הסובייקטיבית הגלומה בתקנה, היא יצירת "מסלול מקוצר" לטיפול בהליכים הננקטים על ידי אסירים ( שם , בפסקה 32).

בענייננו, ככל שניתן ללמוד מ"נט-המשפט" (העתירות וההחלטות השונות לא צורפו כנספחים לעתירה), ההליכים שהוזכרו בעתירה לא הותנו בתשלום אגרה, ומדובר בהליכים תלויים ועומדים, שבחלקם נקבעו מועדים לדיון. ממילא, משמדובר בהשגה על החלטות של בית המשפט המחוזי, שהדרך לתקיפתן קבועה בדין, דין העתירה כאמור להידחות.

4.

ג ם בקשת העותר לקבוע כי אסירים שאין בחשבונם סכום של 1,800 ₪ יהיו פטורים מתשלום אגרה דינה להידחות.

אציין כי מהחלטות קודמות של בית המשפט המחוזי עולה כי העותר התבטא כי אין לו כוונה לשלם אגרה אף אם יהיה לו כסף. מכל מקום, תקנה 9 קובעת סכום אגרה מופחת בעתירות אסיר לפי תוספת 18 ו-23 לתקנות. החלטה של בית משפט לפטור אסיר מתשלום אגרה ניתנת על פי תקנה 14 לתקנות ונסמכת על נתונים עובדתיים בדבר מצבו הכספי הכולל ו לא רק על יתרת ה"עובר ושב" בחשבונו בבית הכלא.

5.

אשר על כן העתירה נדחית. אין צו להוצאות.