בג"ץ 5931/97 לבקוביץ יעקב נ. משרד הבטחון אגף השיקום

1.ביום 8.10.97 פנה המבקש לבית משפט זה בעתירה כנגד משרד הבטחון (הוא המשיב). בעתירתו ביקש המבקש כי יוצא צו על תנאי כנגד המשיב ובו ינמק מדוע לא יהא המבקש זכאי ל"גמול מחוסר פרנסה" רטרואקטיבית, למן מועד פציעתו בשנת 1973 או לחלופין, משנת 1986 - מועד בו הוכר כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959-. בפסק דינו מיום 6.7.98 (שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' חשין, י' זמיר, ד' ביניש) נדחתה העתירה. בפסק הדין נקבע, כי אכן בדין לא משולמת למבקש תגמול המשולם ל"מחוסר פרנסה", שכן אין המבקש עומד בתנאים הנדרשים לשם קבלת תגמול זה. בה בעת, קיבל המבקש לפנים משורת הדין תגמול מקרן מיוחדת המשמשת בידי המשיב לתשלום תגמולים למי שאינם זכאים לקבלת תמלוגים על פי החוק. בפסק דינו, לא מצא בית משפט זה פגם בהנחיה לפיה תגמול זה - שלפנים משורת הדין - לא ישולם באופן רטרואקטיבי, ועל כן דחה את העתירה.

2.בפני בקשתו של המבקש ל"עיון חוזר" בפסק הדין. בלב הבקשה מונחת טענתו של המבקש, לפיה אכן זכאי הוא לתגמול כמחוסר פרנסה, ולא כפי שנקבע בפסק הדין. טוען המבקש, כי אחוזי הנכות שנקבעו לו - שלא כדין לשיטתו - הם שהביאו למצב החוקי בו אין הוא זכאי לכאורה (לטענתו) לתגמול מחוסר פרנסה. כן טען המבקש כי המשיב נתבקש להמציא מסמכים מסויימים לבית המשפט, אך לא עשה כן וגם מטעם זה לא היה נכון הוא לקבל עמדת המשיב בעניין זה אל נכון. על כן ביקש המבקש כי התיק יוחזר לדיון בפני הרכב אחר.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המבקש, נחה דעתי כי דין בקשה זו להידחות. לא מצאתי עילה בדין - כמו גם בסדרי הדין - להתערבותי בעניין הנדון. עניינו של המבקש נדון בהרחבה על ידי הרכב שופטים של בית משפט זה, ואין כל עילה להתערבותי בעניין זה. כך בייחוד נוכח התנאים הקבועים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (סעיף 30) לקיומו של דיון נוסף בפסק דין של בית משפט זה. על כן, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.