בג"ץ 59443-09-24 בג"ץ 59443-09-24

השופטת גילה כנפי-שטייניץ:

1.העתירה שלפנינו תוקפת את החלטת המשיבה 1, המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג), מיום 16.7.2024, אשר הכריזה על הצעת המשיבה 3, מכללת סכנין, כהצעה הזוכה במסגרת "קול קורא להפעלת מסגרת אקדמית מתוקצבת ות"ת בישוב ערבי בצפון הארץ" (להלן: החלטת המל"ג). העותרת, אקדמיית אלקאסמי, מצביעה בעתירתה על שורה של פגמים שנפלו לטענתה בהליך המנהלי שהתקיים בעניין הקול הקורא, ומבקשת כי נורה למשיבות 2-1 לבחור בהצעתה שלה כהצעה הזוכה; ולחלופין, כי "יבוטל ההליך כולו" ו"תינתן החלטה על פתיחה מחדש של הקול הקורא".

2.בפתח העתירה ציינה העותרת כי ביום 8.9.2024 הגישה למשיבות 2-1 בקשה לקיום דיון חוזר בהחלטת המל"ג וכן בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה; ואולם לדבריה, במכתב ששלח לה יו"ר המשיבה 2 ביום 13.9.2024, הוא "הודיע [...] את הכרעתו" ובה "בהינף קולמוס ובאפס נימוקים, נדחו כלל הממצאים החמורים שנשטחו בפרוטרוט במסגרת הבקשה לדיון חוזר וגובו בראיות – ומכאן העתירה" (סעיפים 5-4 לעתירה).

3.לאחר שהתבקשה תגובתן המקדמית של המשיבות, הודיעו המשיבות 2-1 כי למעשה הבקשה לדיון חוזר שהגישה העותרת טרם הוכרעה, והיא עתידה לידון לפני המל"ג ביום 15.10.2024. בנסיבות אלה, התבקש, בהסכמה, לדחות את המועד להגשת התגובה ו"להמתין תחילה למיצוי ההליך בפני הות"ת והמל"ג". הבקשה התקבלה, ובהמשך לכך, הגישו המשיבות 2-1 הודעה מעדכנת בה הודיעו כי ביום 15.10.2024, לאחר דיון שהתקיים, נתנה המל"ג החלטה מנומקת הדוחה את טענות העותרת כפי שהועלו בבקשתה לדיון חוזר. בנסיבות אלה טענו המשיבות 2-1 כי "השתנתה התשתית העומדת בבסיס העתירה, ושוב אין היא יכולה לעמוד, ודאי לא במתכונתה כפי שהוגשה".

4.על רקע זה, נתבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה. בתגובתה טענה העותרת כי התשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירה לא השתנתה, שכן "החלטת המל"ג מיום 15.10.2024 הדוחה את כלל הטענות בבקשה לדיון חוזר, באה לעולם הרבה לפני אותו מועד, כבר ביום 13.9.2024"; וכן כי ההחלטה מיום 15.10.2024, בדומה להחלטה מיום 13.9.2024, דוחה את עיקר טענותיה "כלאחר יד" ו"במילים ספורות". לאור האמור, הודיעה העותרת כי היא עומדת על בירור העתירה במתכונתה הנוכחית; ולחלופין, היא מתחייבת כי "תגביל עצמה רק לטענות שהועלו במסגרת העתירה" ולא תעלה טענות חדשות הנובעות מ'שינוי התשתית העובדתית' הנטענת. לפיכך, כך נטען, לא קם הצורך בהגשת עתירה חדשה או מתוקנת.

5.לאחר עיון, דין העתירה להידחות על הסף. בניגוד למשתמע מן האמור בעתירה, במועד הגשתה טרם מוצה ההליך לפני המל"ג, משלא הוכרעה בקשת העותרת לקיום דיון חוזר בהחלטה נשוא העתירה (וראו לעניין החובה למצות הליכים בהקשר להליך של דיון חוזר: בג"ץ 5536/19 עמותת מכללת סחנין נ' המועצה להשכלה גבוהה (19.12.2019)). המכתב שנשלח לעותרת ביום 13.9.2024, כפי שעולה גם מכותרתו, מתייחס אך לבקשת העותרת לעיכוב ביצוע ההחלטה – והוא אינו מכריע בבקשה לדיון חוזר. הבקשה האחרונה נדונה והוכרעה רק לאחר הגשת העתירה, ביום 15.10.2024, בהחלטה מנומקת של המל"ג, המבוססת, בין היתר, על המלצתה של המשיבה 2 מיום 13.10.2024 ועל המלצתה של ועדת המשנה למדיניות הכרה והסמכה מיום 15.10.2024 – המלצות אשר כעולה ממועדיהן, טרם ניתנו ביום 13.9.2024 או במועד הגשת העתירה. אוסיף כי החלטת המל"ג בבקשה לדיון חוזר מתמודדת באופן ישיר עם טענות העותרת, כפי שפורטו בבקשתה וכן בעתירה המונחת לפנינו (גם אם לשיטת העותרת, התמודדות זו אינה משכנעת). בנסיבות אלה, חל שינוי מהותי בתשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה, ואין להידרש לה במתכונתה הנוכחית (השוו, למשל: בג"ץ 3934/17 פלוני נ' השר לבטחון פנים, פסקה 4 (24.7.2017); בג"ץ 333/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה (9.7.2023); בג"ץ 6059/23 עיריית נתיבות נ' מועצת מקרקעי ישראל (26.8.2024)). הצעתה של העותרת להגביל עצמה אך לטענות שהעלתה בעתירה, מתעלמת למעשה מן השינוי האמור – ואין לקבלה.

6.העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.