פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
6330/97
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העותר
ת:
איגוד ערים (נפת אשקלון)
(שמירה
על איכות הסביבה)
נגד
המשיבים
:
1. שר האוצר
2.
חברת קו -צינור אילת אשקלון בע"מ
עתירה
למתן צו ביניים וצו על תנאי
תאריך
הישיבה: ו' בחשוון תשנ"ח (6.11.97)
בשם
העותרת: עו"ד ראובן לסטר, עו"ד טל
צפריר
בשם
המשיב 1: עו"ד אורית קורן
בשם
המשיבה 2: עו"ד צבי ניקסון, עו"ד אילן
בן-חיים
החלטה
בהחלטתי שמיום 28 באוקטובר 1997 אמרתי כי "לכאורה יכול העותר לבוא על סיפוקו בבית המשפט המוסמך ולא להידרש להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק". מונחת עתה לפני החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (מפי השופט י' בנאי) בתיק המ' 13269/97. בהחלטתו זו קובע השופט בנאי, כי תקיפת האישור שנתן שר האוצר מקומה אין הוא בבית-המשפט המחוזי אלא בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק. אין פלא בדבר, איפוא, שהעותרת חידשה את בקשתה לבית-המשפט הגבוה לצדק למתן צו ביניים.
החלטתו של השופט בנאי קשתה עלי, ככל שהדברים אמורים בחלוקת הסמכויות בין בית-המשפט הגבוה לצדק לבין בתי-המשפט האזרחים. בכתב-התביעה שהגישה העותרת (ביום 12 באוקטובר 1997) לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, עתירתה היתה לצו-מניעה, אך כידוע צו-מניעה אינו עילה למתן סעד. העילה שבגינה פנתה העותרת לבית-המשפט המחוזי הינה עילה אזרחית מן-המניין, בין אם ייקרא עליה השם מיטרד בין אם ייקרא עליה השם הפרת חובה חקוקה (ראו פרשת ג'דעון נ' סלימאן , ע"א 416/58, פ"ד יג 916) בין אם ייקרא עליה השם עוולת "מעין-מטרד" (ראו פרשת אדמה נ' לידיה לוי , ע"א 140/53, פ"ד ט 1666). ראו עוד פרשת סוקר, בג"ץ 1921/94 פ"ד מח(4) 237). בין כך ובין אחרת, דיון בעילה אזרחית אמור להיערך בבית-המשפט האזרחי המוסמך ולא בבית-המשפט הגבוה לצדק.
משתעלה הנתבעת באותה תביעה טענה הנסמכת אל האישור שהוציא שר האוצר לעבודות הבנייה שהיא מבצעת במקום, תוכל העותרת להעלות כנגד טענת הגנה זו את עיקרי הטענות שהיא מעלה בעתירתה לבית-המשפט הגבוה לצדק, לאמור, כי אותו אישור ניתן שלא-כדין, בניגוד לדין ובחריגה מסמכות. בית-המשפט האזרחי מוסמך לדון בטענות ובטענות-שכנגד אלו, ואין כל צורך להידרש לבית-המשפט הגבוה לצדק כדי להעלותן (ראו, למשל, פרשת פרידמן נ' עיריית חיפה , ע"א 256/70, פ"ד כד(2) 577). עשוייה, אומנם, לעלות שאלה באשר לסמכותו של בית-המשפט האזרחי להידרש לטענת פגם בשיקול-הדעת, והוא פגם שאינו עולה כדי חריגה מסמכות או כדי היעדר-סבירות קיצוני השקול כנגד חריגה מסמכות. לשון אחר: יכולה שתצוץ שאלה באשר לסמכותו של בית-המשפט האזרחי להידרש לטיעוני פגמים בשיקול-הדעת מקום שפעילותו של בית-המשפט בפסילת שיקול-הדעת ניתן לסווג אותה כפעולות קונסטיטוטיבית. ואולם, טענותיה של העותרת בענייננו הינן, בעיקרן, טענות ממשפחת הסמכות, ולגבי אלו בוודאי אין כל מניעה להעלותן לפני בית-המשפט המוסמך.
על-פי המלצתי הסכימה העותרת למחוק את בקשתה למתן צו ביניים, ולפי דבריה אומרת היא להגיש בקשה מחודשת לבית-המשפט המחוזי למתן צו-מניעה זמני. בנסיבות העניין זכאית היא לכך, ובא-כוח המשיבה מס' 2 הודיעני כי לא יעלה טענה של "דבר שפוט" או טענה בדומה לה. למותר לומר כי זכויותיה של העותרת - וכמוה זכויותיה של המשיבה מס' 2 - שמורות להן להעלות לפני בית-המשפט האזרחי כל טענה שתישר בעיניהן.
רשמתי את התחייבות העותרת כי לא תגיש בקשה למתן צו-זמני בהיעדר צד. מנגד, ברור כי יש לדון בבקשת העותרת למתן צו-זמני - לכשתוגש - בדחיפות יתירה.
בא-כוח העותרת הודיעני כי מבקש הוא למחוק את העתירה, ואני מורה בזאת על מחיקתה.
היום, ו' בחשוון תשנ"ח (6.11.97)
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97063300. G04