פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6733/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
העותר:
שמיר גיא
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. שר האוצר
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות על הרחבת הפררוגטיבה שניתנה לוועדה מקצועית לבחינת סוגיית מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לסכסוכי משפחה (להלן: הוועדה ). כמו כן מבקש העותר לשנות את הרכב הוועדה כך שייקחו בה חלק נציגים של אוכלוסיית הגברים החילונים הגרושים.
1.
העותר הינו אב גרוש אשר, לטענתו, חווה "התעללות מגדרית" במהלך הליך הגירושין שניהל בבית הדין הרבני, וכמוהו אלפי גברים נוספים בכל שנה. בחודש יוני 2010 הקים שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, ועדה אשר מורכבת, לטענת העותר, אך מנשים, מגברים אשר מחזיקים בעמדות פמיניסטיות מובהקות ומדיינים, ומכאן שאין כל נציגות לאוכלוסיית הגברים החילוניים הגרושים אליה משתייך העותר וקולם לא נשמע, על אף שמהווים הם מחצית מבעלי הדין אשר באים בפני בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. אוכלוסיה זו, לטענתו, סובלת מנחיתות בכל הנוגע להליכי גירושין, אשר עומדים בלב פעילות הוועדה, ועל כן היעדר נציגות לאוכלוסייה זו בוועדה מהווה פגיעה חמורה בערכי השוויון והצדק. מנימוקים אלו מבקש העותר מבית המשפט להורות למשיב לנמק את החלטתו שלא למנות נציגים של אוכלוסיית הגברים הגרושים לוועדה. לקראת סיום טענותיו, מוסיף העותר ומבקש כי יורחב כתב המינוי של הוועדה, כך שתדון גם באפשרות ביטול בתי הדין הרבניים.
2.
דין העתירה להידחות על הסף. טעם ראשון לכך הינו אי מיצוי הליכים. כלל ידוע הוא כי הימנעות מפניה לרשויות הרלוונטיות טרם הגשת העתירה, מצדיק כשלעצמו דחיית העתירה על הסף (דנג"ץ 4894/96 פרבר נ' משטרת ישראל ואח' , פ"ד נ(4) 21, פס' 7 לפסק הדין (1996) ; בג"צ 4793/95 ששון נ' ראש הממשלה ושר הביטחון (1995)). העותר לא פנה אל השר הממונה או הפועלים מטעמו על מנת להציג את טענותיו בנוגע להרכב הוועדה שמונתה על ידי השר לשעבר נאמן והפררוגטיבה שתינתן לה. אין זה מתפקידו של בית משפט זה לפעול בשם העותר לבירור טעמיו של המשיב לפעול כפי שפעל בהקמת הוועדה.
3.
טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף הוא היעדר תשתית עובדתית. המגיש עתירה לבית המשפט העליון נדרש לבססה על תשתית עובדתית מוצקה. העותר בעתירה שלפנינו לא הניח בסיס עובדתי מספק ש יש בו כדי לבסס את טענותיו ואת הסעדים המבוקשים על ידו (ראו למשל, בג"ץ 6190/05 יטיב נ' רוה"מ אריאל שרון (2005); בג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הבטחון , פ"ד נה(1) 625, 631-633 (1994)).
כך למשל, לעניין הרכב הוועדה, העותר מצביע על שלושה חברי ועדה קונקרטיים, אשר לטענתו מחזיקים בעמדות "פמיניסטיות רדיקליות", ומציין שמותיהם של חברי ועדה נוספים אשר התבטאו בעבר, בסוגיות שלא צוינו, לטובת נשים. כמו כן מציין העותר כי חלק מחברי הוועדה הם דיינים אשר בהכרח אינם מייצגים את אוכלוסיית הגברים החילוניים, אליה משתייך העותר, זאת מבלי לנקוב בשמותיהם. הנה כי כן העותר לא הציג כל תשתית ראייתית לביסוס טענותיו. לא צוין מיהם חברי הוועדה או מספר החברים בה כך שיתאפשר לבית המשפט לבחון אם אכן במינויים של שלושה חברים המזוהים, לטענת העותר, עם הזרם "הפמיניסטי הרדיקלי", נוצר פגם כלשהו בהרכב הוועדה.
באשר לבקשה הנוגעת לביטול בתי הדין הרבניים, אותה העלה העותר בשולי העתירה, הרי שגם בעניין זה לא הונחה תשתית מינימאלית, עובדתית או משפטית. למעשה, העותר כלל לא טען לפגם כלשהו בפעולת המשיב לעניין זה, ומכאן שממילא לא קיימת עילה המצדיקה התערבות שיפוטית בנושא (ראה בג"צ 6104/94 עמותת אמיתי נ' היועץ המשפטי לממשלה (1994)).
נוכח האמור העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז באייר התשע"ג (7.5.2013).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט