בג"ץ 6819/12 גיא שמיר נ. פקידת סעד ארצית

השופט נ' סולברג :

1.

עניינה של העתירה שלפנינו במרכזי הקשר – הורים ילדים (להלן: מרכזי הקשר ), שנועדו לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם תחת פיקוח מטעמים שונים, ובעבודתם של העובדים הסוציאליים לעניין סדרי דין (להלן: העובדים הסוציאליים ).

2.

העותר, המגדיר את עצמו כאב גרוש ו "פעיל מרכזי בהתארגנויות של אבות גרושים הפועלים ציבורית לשינוי מצבם בו עניינם מופלה לרעה – לתפיסתם – ביחס רשויות השלטון אליהם ואל האינטרסים שלהם" , הגיש בתחילה עתירה אשר נראתה על פני הדברים כוללנית ונעדרת תשתית עובדתית בסיסית. על כן התרתי לעותר להגיש עתירה מתוקנת תחתיה, ובה התבקש העותר לפרט "את התשתית העובדתית הרלוונטית לעניינו, ויצרף החלטה קונקרטית אשר עליה הוא מלין. כמו כן, יצמצם העותר את טענותיו וימקד אותן, כך שייוותרו טענות פרטניות, ממוקדות, ולא כוללניות" . העותר אכן הגיש עתירה מתוקנת, ובמסגרתה ביקש שלל סעדים, ביניהם להורות על פיטוריה של המשיבה 1; על סגירת מרכזי הקשר; על ביטול נהלים כתובים ובלתי כתובים המבוצעים על-ידי העובדים הסוציאליים; על הקמת מנגנון בקרה על עבודתם של העובדים הסוציאליים; ועל יישום המלצות ועדת סלונים-נבו. בבסיס העתירה עומדת הטענה לפיה גברים, אבות לילדים, מופלים לרעה ביחס לנשים בכל הנוגע לקשר עם ילדיהם.

3.

המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה כללית וכוללנית, בשל אי-מיצוי הליכים ולנוכח קיומו של סעד חלופי; והדין איתם.

4.

על אף שניתנה לעותר הזדמנות לתקן את עתירתו, נותרו בעתירה המתוקנת שהגיש אותם הפגמים שאפיינו את העתירה הראשונה. ראשית, העותר לא פרש את התשתית העובדתית הרלוונטית לעניינו, לא צירף תסקירים והחלטות שניתנו בעניינו ושעליהם הוא מלין, ולא ציין את הקשר בין תשתית זו לבין הסעדים המבוקשים על-ידו. כך למשל, חלק גדול מן העתירה מוקדש למרכזי הקשר ולבקשה לסגירתם, אולם מתגובת המשיבים עולה כי העותר כלל לא נפגש עם ילדיו במרכז קשר בשל התנגדותו, ועל כן הוצעו לו מקומות חלופיים לקיום המפגשים. עוד מעלה העותר טענות שונות הנחזות להיות עובדות על אודות האפליה והנזק הנגרמים בעטיים של מרכזי הקשר, מבלי לבסס אותן כנדרש. הדוגמאות הפרטניות שמציג העותר אינן מסייעות בהקשר הזה. הן מוצגות באופן חלקי מבלי לפרט את התמונה הכוללת, ובצירוף תצהירים אשר חלקם הגדול נעדר חתימה. כידוע, עתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק צריכה להתבסס על תשתית עובדתית איתנה (בג"ץ 6731/12 שמיר נ' היועץ המשפטי לממשלה

(18.6.2013)). זאת ועוד, הסעדים המבוקשים בעתירה כוללניים ורבים, וגם הם נעדרים תשתית עובדתית לביסוסם. כך לדוגמא מבקש העותר כי יבוטלו שלל "נהלים פרקטיים בלתי כתובים" מבלי להוכיח את קיומם. כבר נפסק כי בית משפט זה איננו נוהג להעניק סעד כוללני ללא תשתית עובדתית, וכי עתירה כוללנית עלולה לפגוע באחרים שאינם צד לדיון (בג"ץ 2111/11 זר נ' משרד הרווחה (18.9.2011); להלן: עניין זר ). העותר גם כורך בעתירתו עניינים שונים אשר אין ניתן להביאם במסגרת עתירה אחת (בג"ץ 7331/12 שמיר נ' רשות האכיפה (11.12.2012)).

5.

בנוסף, כפי שפרטו המשיבים, ככל שהעותר או גברים אחרים המצויינים בעתירה מבקשים להשיג על תסקיר שניתן בעניינם או על החלטות שיפוטיות שונות, עומד לרשותם סעד חלופי בדמות הגשת תגובות וערעורים במסגרת ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה לפי העניין. זאת ועוד, העותר גם לא צירף כל פניה מוקדמת אל הרשויות השונות הנתקפות בעתירתו, ובכך חטא באי-מיצוי הליכים, המצדיק גם הוא את דחיית העתירה על הסף (בג"ץ 6733/12 שמיר נ' שר המשפטים

(7.5.2013)). מעבר לנדרש אציין כי על פני הדברים, לפחות חלק מן הסעדים המבוקשים על-ידי העותר מצדיקים דחייה גם לגופו של עניין (ראה למשל עניין זר

בפסקאות 4 ו-6). אשר על כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪.