בג"ץ 6863/05 עבד אלקאדר קבהא נ. שר הפנים

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה בבקשת העותרת מס' 1 (להלן: העותרת), אזרחית ישראלית, כי יוענק מעמד בישראל לבעלה, העותר מס' 2 (להלן: העותר), תושב האזור, במסגרת הליך של איחוד משפחות.

בעתירה טוענים העותרים, כי ביום 9.7.00 נישאו, בהתאם לדין הדתי המוסלמי החל עליהם. כמו-כן טוענים הם, כי עם נישואיהם וטרם כניסתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 לתוקף, הגישו בלשכת מנהל האוכלוסין בחדרה בקשה לאיחוד משפחות. עוד טוענים העותרים, כי פנו למשיבה מס' 2 לפני חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 ומסרו את המסמכים הרלוואנטיים, אולם נמסר להם, כי המסמכים אבדו. לטענת העותרים, בשל מחלוקת ממושכת בין הוריהם ועיכוב מטעמם, הם לא פנו שוב למשיבה 2 בבקשה חדשה לאיחוד משפחות.

דין העתירה להידחות על הסף.

בבדיקה שנערכה על-ידי המשיבים בלשכת מינהל האוכלוסין בחדרה, לא נמצא כל אזכור לבקשה בכתב מטעם העותרים בנוגע לאיחוד משפחות בישראל. כמו-כן, בעתירה לא מצוין מועד ביצועה של פניית העותרים ואף לא מצורפת כל אסמכתא המעידה, כי אכן נמסר לעותרים, כי בקשתם אבדה. בנסיבות אלה, לוקה עתירת העותרים באי מיצוי הליכים, שכן כידוע, הלכה היא, כי בטרם יפנה העותר לקבלת סעד מבית-משפט זה, עליו למצות את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו וכי בלא מיצוי הליכים, דינה של העתידה להידחות על הסף (ראו בג"צ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בג"צ 4793/95 ששון נ' ראש הממשלה ושר הביטחון ואח' (לא פורסם)).

יתרה מכך, נוכח המצב המשפטי השורר מאז החלטת הממשלה מיום 12.5.02, לפיה הוחלט, כי לא תתקבלנה בקשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד בישראל עד לקבלת החלטה אחרת, דין העתירה להידחות על הסף.

על-פי המצב החוקי הקיים, שנקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה), מיום 6.8.2003 - ושביום 1.8.2005 הוארך תוקפו בתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005 (להלן: התיקון) עד ליום 31.3.2006 - לא יינתנו אזרחות ורישיון ישיבה בישראל לתושבי האזור. בחינת חוקתיות החוק הנ"ל תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה. זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.