פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
7690/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים
:
1.
דאמשה אליה
2.
עמותת "קו לעובד"
נגד
המשיבים
:
1.
השר לבטחון פנים
2. משטרת ישראל
3. שר הפנים
4.
עו"ד יונתן
דוידוביץ
עתירה
למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.העותר 1 הינו אזרח רומניה השוהה בארץ, לפי הנטען, על פי אשרה המתירה לו לעבוד. הוא נעצר ביום 5.9.02 בגין שהות בלתי חוקית בישראל. טענתו היא, כי מעצרו אינו כדין, שכן יש בידיו אשרה המתירה לו להימצא בארץ. בעתירה, שבכותרתה מבוקש צו הביאס קורפוס, נתבקש בית המשפט להורות על שחרורו לאלתר של העותר ולהצהיר על בטלותו "של כל צו הרחקה שיוצא כנגד העותר".
2.הפרק הרביעי של חוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952- (להלן - החוק) עוסק בנושא של משמורת והרחקה מישראל. לפי האמור שם (סעיף 13יז) רשאי מוחזק במשמורת "לפנות מיוזמתו לבית הדין [למשמורת] בכל עת בבקשה לבחינת ענינו...". פשיטא, שאדם המוחזק במשמורת לפי החוק, רשאי לנקוט הליך בפני בית הדין, אף אם לטענתו שהייתו בארץ הינה כדין. זאת ועוד, לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה סמכות בנושא זה של הרחקה ומשמורת לפי החוק (פרט 12 לתוספת הראשונה של חוק בתי משפט מינהליים, התש"ס2000-, ופרט 10 של התוספת השנייה לאותו חוק). כלומר, בידי העותר מצויה אפשרות חלופית למצוא סעד. ניסוחה של עתירה כעתירה לצו הביאס קורפוס אינו מביא בהכרח לפתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק. בוודאי שהמקרה הנוכחי אינו מן המקרים בהם יש להתעלם מקיומו של סעד חלופי. משכך, אין אף מקום להיזקק לבקשה לצו ביניים. יצויין, כי בשתי החלטות שניתנו ביום 6.9.02 הופנתה שימת ליבם של העותרים לסעד החלופי. חזקה על הערכאה המוסמכת שתדון בעניין בזריזות הראויה.
3.אי לכך, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט