בג"ץ 7794/08 עו"ד מירי טל נ. ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישרא

השופט ס' ג'ובראן :

עניינה של העתירה בפנינו הוא בבקשת העותרת, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל איחוד הערעורים בעניינה של העותרת לפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן:

המשיב 1 ). במסגרת העתירה מבקשת העותרת צו ביניים, לפיו יעוכב הדיון בפני המשיב 1 עד למתן החלטה בעתירה.

כפי שעולה מהעתירה, העותרת הינה עורכת דין אשר הועמדה לדין בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו בשלושה תיקים (בד"מ 12/06, בד"מ 2/07 ובד"מ 19/07). על הרשעותיה ועל חומרת העונש שנגזר עליה בחלק מההליכים דנן ערערה העותרת למשיב 1. במקביל, ערער ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל (להלן: המשיב 3 ) על זיכויה החלקי של העותרת ועל קלות עונשה בהליכים בהם הורשעה. מהתכתבות בין העותרת ובין המזכירות של המשיב 1 עלה כי בהתאם להוראת עו"ד אליקים הררי, אב בית דין של המשיב 1 (להלן: המשיב 2 ), זומנו הצדדים לששת הערעורים בעניינה של העותרת לאותו מועד ובאותה שעה, אך לא התקבלה החלטה כי יידונו במאוחד בו זמנית.

לטענת העותרת, לפי סעיף 60 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) התשכ"ב-1962 (להלן: כללי סדרי הדין ), המשיב 1 רשאי לאחד ערעורים הנוגעים לאותו עניין רק על פי החלטה של נשיאות בית הדין, החלטה שלא ניתנה במקרה זה. לטענתה, זימונם של הצדדים בכלל ההליכים לאותו זמן ומועד מהווה איחוד בפועל של הערעורים על ידי המשיב 2, החלטה הלוקה בחוסר סמכות. בנוסף, טוענת העותרת כי אף אם לא יידונו הערעורים בו זמנית אלא אחד אחרי השני, העובדה שכולם יידונו לפני מותב זהה פוגעת בזכותה להליך הוגן בכל הליך ערעור העומד בפני עצמו.

מנגד טוענים המשיבים כי משקבעה נשיאות בית הדין שאותו מותב ישב בששת הערעורים הנוגעים לעותרת, אין כל מניעה שאותו מותב יידון במאוחד בכלל הערעורים, ואין הדבר מעורר חשש של משוא פנים כלפי הצדדים. מכל מקום טוענים המשיבים כי עצם קביעת הערעורים לאותו מועד אינה מעידה על איחוד הליכים, החלטה שיכול ותתקבל בדיון לאחר שמיעת הצדדים. לפיכך, עובר לפניית העותרת לבית משפט זה עליה למצות את כלל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותה ולהעלות את טענותיה לפני המשיב 1 במהלך הדיון בעניינה.

דין העתירה להידחות על הסף, שכן הלכה היא, כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית משפט זה, עליו למצות את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו (ראו בג"צ 7123/05 אנה פרסניאקוב נ' משרד הפנים (לא פורסם, 7.11.2005)). בענייננו, העותרת פנתה לבית המשפט בטרם נקטה באפשרויות העומדות לרשותה להשיג על החלטת המשיב 1, אשר לפי גרסתה החליט על איחוד הערעורים בעניינה, קרי העלאת הטענה לפני המותב הדן בעניינה, בפתח הדיון או על דרך הגשת בקשה למשיב 1.

מעבר לדרוש יצוין, כי בית משפט זה כבר עמד על כך שלמען יעילות ההליכים ועשיית משפט צדק בין בעלי דין, ניתן לדון במקשה אחת בכל ההליכים התלויים ועומדים בעניינו של נאשם בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין:

"...עיקר הדברים הוא שעתה יידרש בית-הדין הארצי, על-פי המלצתנו, לדון בצוותא-חדא בכל ההליכים התלויים ועומדים לפניו, לרבות בענייננו הנוכחי. לאחר אותו דיון, ואם יעלה הדבר בקנה אחד עם סוג ההליכים, יגזור בית-הדין את גזר-דינו של המשיב בכל ההליכים כולם, לרבות בהליך הנוכחי. סדר זה לעבודה ייעל את ההליכים ויחסוך זמן ניכר לכל הצדדים המעורבים." (ראו על"ע 11221/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד ישראל בלום

(לא פורסם, 14.2.2005)).

ובמקום אחר צוין:

"נמליץ לפני בית-הדין הארצי למשמעת, כי אותו הרכב עצמו יידרש לכל ההליכים שהזכרנו למעלה, ובנוסף להם לגזר-הדין בענייננו-שלנו. בסופו של ההליך, אפוא, ייתן בית-הדין הארצי את דעתו על העונש הראוי שיש להשית על המערער - אם יחליט להשית עונש - בתיתו דעתו לכל ארבעת ההליכים ולאצילתם אהדדי. כך תושג יעילות בהליכים, כך ייעשה צדק". (ראו על"ע 11571/04 עו"ד יונתן בסקט נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל (לא פורסם, 14.2.2005)).

יוצא אפוא, כי אין פגם בעצם קביעת סדר יומו של המשיב 1 כך שכלל הערעורים בעניינה של העותרת יידונו בפני אותו מותב, ובאותו מועד. כפי שציינתי לעיל, לעותרת פתוחה הדרך להשיג על סדר יומו של המשיב 1, לצורך הגנה על זכויותיה.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.