החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8117/10 יונס מרעי נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקהבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה בהסכמה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון החליט לחייב את העותרים בהוצאות בסך 4,000 ₪ לאחר מחיקת העתירה בהסכמה. נקבע כי אופן סיום ההליך, שבו העותרים ויתרו על הסעד, מקים הנחה כי ההליך לא היה מוצדק מלכתחילה. ההוצאות יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום ההחלטה.

העובדות

העתירה הוגשה למתן צו על תנאי וצו ביניים לביטול החלטה למנות חשב מלווה למועצה מקומית, בעקבות ליקויים שנמצאו בדוח ביקורת. בית המשפט דחה את בקשת צו הביניים, והצדדים הודיעו לאחר מכן כי הגיעו להסכמה למחיקת העתירה. העותרים ציינו כי מאז הגשת העתירה הפנימו את מינוי החשב המלווה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את העותרים בהוצאות לאחר מחיקת העתירה בהסכמה, כאשר ויתרו על הסעד שנתבקש?

הלכות

  1. 1

    כאשר העתירה נמחקה משום שהעותרים ויתרו על הסעד, מקים הדבר הנחה כי הגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה, והנחה זו עשויה להביא לחיוב בהוצאות.

    ״האופן שבו בא ההליך אל קיצו מקים הנחה כי הגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • חשב מלווה
  • צו ביניים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

8117/10

בפני:

כבוד הרשם

גיא שני

העותרים:

1. יונס מרעי

2. מועצה מקומית פרדיס

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מנכ"ל משרד הפנים

3. משרד הפנים - ירושלים

4. הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשתם של המשיבים לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת אשר נמחקה ביום 13.2.2011 לפי הודעה מוסכמת מטעם הצדדים. מדובר בעתירה שהוגשה ביום 4.11.2010, למתן צו-על-תנאי וצו ביניים, במטרה להביא לביטול החלטה בדבר מינויו של חשב מלווה לעותרת 2 (המועצה המקומית פרדיס). יצוין כי החלטת המשיב למנות חשב מלווה באה בעקבות ליקויים שתוארו בדו"ח ביקורת של מחוז חיפה במשרד הפנים. בית המשפט (כבוד השופטת נאור) החליט שלא ליתן צו ביניים, ונקבע כי העתירה תובא לפני הרכב בהקדם. הדיון נקבע ליום 14.2.2011, אולם ביום 10.2.2011 הודיע הצדדים כי באו לכלל הסכמה למחוק את העתירה. הצדדים הגישו טיעונים בנושא ההוצאות. בחנתי טיעונים אלה. הבאתי בחשבון את העובדה שהבקשה לצו ביניים נדחתה (לאחר שהוגשה תגובת המדינה), ושההליך נמחק – ועל כך אין מחלוקת – לא משום שניתן הסעד שנתבקש בו, אלא משום שהעותרים ויתרו על הסעד. בלשונם של העותרים בתגובתם מיום 27.2.2011: "מאז הגשת העתירה הפנימו העותרים את מינוי החשבת המלווה ואף מעריכים את הסיוע שהיא נותנת למועצה". האופן שבו בא ההליך אל קיצו מקים הנחה כי הגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה, והנחה זו לא נסתרה במקרה זה ( ראו למשל בג"ץ 1710/08 ליסיצה ייבגני נ' משרד הפנים (לא פורסם, 7.1.2010); בג"ץ 5319/09 עבדאלקאדר נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.9.2009)).

לאור האמור ובשים לב לכלל הנסיבות, לרבות העובדה שהעתירה נמחקה בטרם נתקיים דיון לפני הרכב, החלטתי לחייב את העותרים בתשלום הוצאות למשיבים בסך של 4,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז באדר א'

תשע"א (3.3.2011

(

.

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 7609/14מועצה מקומית ערערה בנגב נ. תאגיד המים נוה במדברהחלטה
  • בג"ץ 5972/14אטרש קאיד נ. ועדת השמות הממשלתית משרד ראש הממשלההחלטה

הלכות

  1. 1כאשר העתירה נמחקה משום שהעותרים ויתרו על הסעד, מקים הדבר הנחה כי הגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה, והנחה זו עשויה להביא לחיוב בהוצאות.