בג"ץ 8229/02 יעל מוזס נ. הבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ

1.בקשתה של המבקשת לסעד זמני לעיכוב הליכי ביצוע משכנתא על ידי המשיב, נדחתה חלקית על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' נאמן). בית המשפט הרשה את המשך המימוש, אלא שקבע כי הדירה תימכר על ידי הבנק כדירה תפוסה על ידי המבקשת.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי במסגרת בקשה לסעדים זמניים נתון בידי הערכאה הראשונה שיקול דעת רחב אם לתת כאלה או להימנע מלתיתם ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט למעט במקרים חריגים (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בעריכת ד"ר ש' לוין, מהדורה שביעית), 620 והאסמכתאות שם; רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ ואח' נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307; רע"א 7195/02 יוסי חגי נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (לא פורסם)).

השאלה שבית המשפט דן והכריע בה, מתייחסת למערכת היחסים העובדתית הפרטנית שבין המבקשת והבנק. בית משפט קמא מצא כי גרסת הבנק בנוגע לנסיבות חתימת המבקשת על שטרי המשכנתא, מהימנה בעיניו. הבקשה אינה מעלה שאלה שראוי לתת עליה רשות ערעור, על פי המבחנים הנקוטים בידינו. דין הבקשה להידחות הן מטעם זה והן לגופה.

הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה, ולפיכך ללא צו להוצאות.