פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
8251/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
עו"ד יגאל גיל, רו"ח
נ ג ד
המשיבים:
1. כבוד השופטת
דורית
ביניש
, נשיאת בית המשפט העליון
2. כבוד
השופטת אילה פרוקציה, בית המשפט העליון בירושלים
3. כבוד
השופט
אדמונד לוי
,
בית המשפט העליון בירושלים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת א' חיות:
זוהי עתירה המופנית נגד נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים של בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה ), ומתבקש בה צו מוחלט המורה למשיבים "להשתתף מכאן ואילך בכל ישיבה של הוועדה ולדון בגופו של עניין, קרי במינויים של שופטים". העתירה הוגשה בעקבות פרסומים בהם יוחסה ליועץ המשפטי לממשלה העמדה כי יש לוועדה סמכות למנות שופטים גם בעת קיום ממשלת מעבר שהתפטרה ואילו למשיבים יוחסה באותם פרסומים עמדה הפוכה.
בבג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון , פ"ד מח(3) 573
(1994) תיאר כב' השופט מ' חשין (כתוארו אז), בסברו כי הוא מפליג בדבריו, התנהלות בלתי ראויה בה משמש מאמר בעיתון תשתית לעתירה. וכך כתב:
על דרך ההפלגה נאמר, שכיום נוטל אדם לידו את עיתון הבוקר או עיתון הצהריים, ומבטו מרקד בין הידיעות השונות עד שעינו צדה ידיעה פלונית. ומשמצא מה שמצא קורא הוא אל חבריו: קומו ונעלה ציון - אל בית המשפט העליון. אומר ועושה. עתירה לבית משפט כמו נכתבת היא במהלך הנסיעה...
...
לא נקל ראש לא בעיתונות ולא בעיתונאים, והרי אבר הם בגופה של הדמוקרטיה המודרנית. ואולם לא ידעתי כיצד נוכל להסיק מכאן, כי מאמר בעיתון עשוי לשמש תשתית לקובלנה לבית המשפט. בלתי ראוי הוא בעיניי, שכתבה בעיתון כי תיכתב, יהא בה בכתבה, כשהיא לעצמה, כדי לחייב את נושא הכתבה לבוא לבית המשפט הגבוה לצדק ולהכחיש דברים הנאמרים בה בעניינו (עמ' 600-601 לפסק-הדין).
דומה כי דברים אלה תואמים, ללא כל הפלגה, את התנהלותו של העותר במקרה שלפנינו. המעיין בעתירה המשתרעת על פני כעמוד וחצי, יגלה כי כל כולה אינה נסמכת אלא על כתבה שפורסמה באתר אינטרנט ביום 22.9.2008 וכי רוב הנטען בעתירה אינו אלא ציטוט של אותה כתבה. פרט לאותו הציטוט אין בעתירה כל תשתית עובדתית או משפטית אחרת לביסוס הסעדים שנתבקשו בה ודי בכך על מנת לקבוע כי העתירה אינה מגלה על פניה עילה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. למעלה מן הדרוש נוסיף ונציין כי העתירה לוקה בשני פגמים נוספים. ראשית, העותר לא טרח לפנות אל המשיבים או אל הוועדה ולא ניתנה על כן לגורמים אלה ההזדמנות להשיב לטענותיו קודם שעתר נגדם לבית המשפט. משכך לוקה העתירה באי מיצוי הליכים (ראו: בג"ץ 1502/97 מנדורי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 31.3.1997); בג"ץ 5449/08 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, 30.6.2008)). שנית, הסעד המפורט בעתירה הוא כללי ולא צוין בה מתי אמורה הוועדה לשוב ולהתכנס והאם היא צפויה להתכנס במהלך תקופת כהונתה של ממשלת המעבר. משכך, לוקה העתירה גם בהיותה תיאורטית ונעדרת תכלית אופרטיבית בשלב זה (ראו בג"ץ 5189/98 בן-חמו נ' ראש עירית ירושלים (לא פורסם, 21.8.1998)).
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן
היום, ו' בתשרי התשס"ט (5.10.2008).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת