בג"ץ 8337/10 סלקום ישראל בע"מ נ. שר התקשורת

1.

ביום 16.9.2010 פורסם ברשומות התיקון לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור גומלין), התש"ס – 2000 לפיו דמי קישור הגומלין המשתלמים עבור השלמת שיחה ברשת טלפונית-ניידת יופחתו החל מיום 1.1.2011 מסך של 0.251 ש"ח לדקה לסך של 0.0687 ש"ח לדקה. כמו כן נקבע המשך הפחתה עד לשנת 2014 אז יעמדו דמי קישור הגומלין על סך של 0.0555 ש"ח לדקה. דמי קישור גומלין הם הסכום המשתלם למפעיל תקשורת עבור שיחה המסתיימת ברשת שלו ואצל לקוחו וזאת למעשה עבור שירות התשתית של העברת השיחה ליעדה כאשר מקור השיחה בלקוח של מפעיל תקשורת אחר.

2.

העותרות תוקפות בעתירות שבכותרת את הפחתת התעריפים האמורה. עיינתי בעתירות על נספחיהן ובבקשות לצווי ביניים. כן עיינתי בתגובות שהוגשו לבקשות לצווי ביניים ובתשובות לתגובות. לא התקבלה תגובת המשיבים 2-1 ככל הנראה עקב שביתת הפרקליטות. יחד עם זאת עמד בפניי מכתב היועצת המשפטית למשרד התקשורת מיום 28.9.2010 המסביר, ולו בקווים כלליים, את עמדת המדינה.

3.

העותרות מעלות בעתירתן טענות כבדות משקל בין היתר נגד מודל החישוב שמשרד התקשורת נקט בו לחישוב דמי הקישור לרבות טענות כגון חוסר סמכות וכן פגיעה חוקתית בזכות הקניין ובזכות לשיוויון. טענות כבדות משקל מועלות גם באשר להיעדר ההדרגה בתעריפים עליהם הורו המשיבים ובשינוי דרכי ההתנהלות. יחד עם זאת, ממכתב היועצת המשפטית המוזכר לעיל עולה כי ככלל בפי המדינה תשובות לטענות. כך, למשל, ממכתב זה עולה כי באשר למודל החישוב, ההנחייה המחייבת באירופה מאז שנת 2009 היא לעשות שימוש במודל שמרני עוד פחות מזה בו בחר משרד התקשורת בענייננו. במכתב יש גם התייחסות להיעדר ההדרגה בהפחתת התעריפים. המחלוקת היא לכאורה בסוגיות מורכבות ומתעוררת גם שאלת ההתערבות בכגון דא. בנסיבות אלה יש לדעתי להותיר את ההכרעה בכל אלו לדיון בעתירות. מכל מקום, לדעתי די בשיקולי מאזן הנוחות, כפי שיפורטו להלן, כדי לדחות את הבקשות לצווי ביניים.

4.

בעניין מאזן הנוחות מקובלת עליי עמדת מירס תקשורת בע"מ (המשיבה 5 בשלוש העתירות) כי זה אינו נוטה לטובת העותרות. מדובר בעניין בעל היבט כספי. גם אם יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אין מדובר בעניין בלתי הפיך (ראו והשוו בג"ץ 3967/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת (טרם פורסם, 4.7.2010)). יתר על כן, על אף ההזדמנות שניתנה להן, העותרות לא שללו את טענת המשיבה 5 כי כבר פעלו לגבות מהציבור "שיפוי על נזקיהם" בדרך של העלאת תעריפים (כן ראו בהקשר זה פסקה 4.3 סיפא לחוות הדעת המשלימה של סמנכ"ל כלכלה ותקציב במשרד התקשורת מיום 1.9.2010 המציין גם כן כי "ניכר שמפעילי הרט"ן כבר החלו להתאים את מערך התוכניות והתעריפים לשינוי הצפוי בתעריף הקש"ג, תוך שמרבית תוכניות התעריפים החדשות כוללות חבילות שירותים המבטיחות הכנסה חודשית קבועה לחברה וממזערות את חשיבות מחיר הדקה השולית. בנוסף, לאחרונה העלו חלק מהמפעילים תעריפים למגזרי מנויים שונים באופן אשר עשוי להצביע על היערכות לירידה בהכנסותיהם"). זאת ועוד: חלק מהנזקים להם טוענות העותרות ממילא יימנעו אם העתירה תישמע במועד לא רחוק. ועוד: חלק מהעותרות מסכימות, לכאורה, כי ניתן להגיע לאותו פתרון אליו הגיעו המשיבים בתוספת פיצוי – עליו ניתן יהיה עוד להורות – כך שמתחזקת המסקנה כי אין לפנינו עניין בלתי הפיך. כמו כן, יש ליתן משקל לכך שבכל שנת 2010 (ועוד לפני כן) נהנו העותרות מדמי קישור שגם לגישתן היו גבוהים מעלות השירות.

5.

אשר על כן החלטתי לדחות את הבקשות לצווי ביניים. העתירות כולן יובאו לפני אותו הרכב במחצית הראשונה של שנת 2011. המשיבים יגישו תגובות מקדמיות לעתירות עד 30 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.

נ יתנה היום, ו' בטבת התשע"א (13.12.10).

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10083370_C03.doc נ.ב. + ע.ע.

מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il