בג"ץ 4535/09 מאיר בוקובזה נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל

1.המבקש, מר דוד מזרחי, עותר להתיר לו לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת. העיון נדרש למבקש לפי טענתו נוכח הליכים שונים המתנהלים בעניינו, על רקע היותו קצין משטרה בדימוס.

הצדדים להליך התבקשו להגיש תגובתם לבקשה (ויוער כי בניגוד לאמור בתגובת המדינה, התבקשה גם תגובתו של העותר).

בתגובה שהגיש העותר נטען על ידו ל"פגיעה אפשרית בפרטיות", ובנסיבות אלו "ובהיעדר זיקת המבקש להליך" מתנגד הוא לעיון בכל המסמכים שבתיק. עם זאת ציין הוא כי אינו מתנגד לעיון בהודעה המוסכמת שקיבלה תוקף של פסק דין.

המשיבים מתנגדים גם הם לבקשה, בעומדם על כך שהבקשה נוסחה "באופן כללי למדי" וכי לא הובהר הקשר בין ההליכים המתנהלים בעניינו של המבקש להליך שבכאן. המשיבים הוסיפו כי בהיעדר טעם ענייני כאמור, אין מקום להתיר את העיון.

2.עיינתי בבקשה בתגובות ובכל החומר שבתיק.

תחילה ראוי להזכיר כי הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000). כן ראו בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עוד אזכיר כי כנגזרת של עיקרון זה נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, ואילו על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, ועליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילתו (ראו: ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פסקאות 24-26 (8.10.2009)). כן הודגש בפסיקה כי אין די בהקשר זה בטענות כלליות, וכי על המתנגד לעיון להעלות הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)).

העותר והמשיבים הטעימו כאמור כי בקשת העיון לקונית וכי מבקש העיון לא פירט כיצד יהיה בעיון בתיק זה כדי לסייע בידו בהליכים המתנהלים בעניינו. ואולם כאמור נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון קל יחסית, ואדגיש בעניין זה ראשית כי ככלל אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית אשר בשלה מתבקש העיון (ראו והשוו ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן

(26.8.2010)); ושנית כי כאשר בעל דין טוען כי יהיה בעיון בתיק או בחלקו כדי לפגוע באינטרס לגיטימי שלו, יש לאזן את אותו אינטרס אל מול האינטרס של מבקש העיון כפי שהוא עולה מבקשתו. על כן, הנמקה לקונית וחסרה עשויה להוביל - כאשר מן הצד השני של המתרס ניצבים אינטרסים לגיטימיים - לדחיה של הבקשה או לדחייתה באופן חלקי, ויש לבחון את הדברים בכל מקרה קונקרטי לגופו (ראו למשל בג"ץ 8337/10 סלקום ישראל בע"מ נ' שר התקשורת , פסקה 2 (1.5.2016)).

3.בענייננו לא מצאתי בנימוקי התנגדותם של העותר והמשיבים כי הם הרימו את הנטל הכבד המוטל על המתנגד לעיון בתיק בית המשפט, אשר הדיון בו התנהל בדלתיים פתוחות. המשיבים ציינו כי המבקש לא הצביע על קשר בין הליך זה לבין ההליכים המתנהלים בעניינו, אך כאמור נוכח עקרון פומביות הדיון וההלכה המבוססת על עקרון זה אין בכך להוביל אוטומטית לדחיית בקשתו. אשר לעותר, זה ציין כי קיימת "פגיעה אפשרית" בפרטיותו. אולם טענה זו נטענה בסתמיות ובכלליות, מבלי שהעותר הפנה ולו לכתב בי-דין אחד קונקרטי או למסמך קונקרטי כלשהו המצוי בתיק אשר עיון בו יפגע בפועל בפרטיותו. בהעלאת הטענה באופן זה אין כדי לאפשר בחינה עניינית שלה וממילא אין בה כדי להרים את הנטל החל בעניין ולהצדיק למנוע עיון בתיק, או בחלק ממנו. כן אציין כי ככל שיש בתיק מסמכים אשר עיון בהם יפגע בפרטיות העותר, ראוי לאפשר עיון בכל החומר שבתיק למעט באותם מסמכים, ותוצאה זו מידתית ומאוזנת יותר מדחיית הבקשה במלואה.

4.אשר על כן ומשהצדדים להליך לא הרימו את הנטל החל בעניין אין מקום לדחות את בקשת העיון על יסוד טענותיהם.

עם זאת ועל מנת למנוע פגיעה פוטנציאלית בלתי הפיכה (השוו רע"א 9167/10 012

סמייל טלקום בע"מ נ' Myrna Mandap

(12.5.2014)), מצאתי להורות בנסיבות העניין כי העיון יעוכב למשך עשרה ימים, כך שאם תוגש במסגרת תקופה זו בקשה מנומקת מצד העותר להגביל את העיון במסמכים מסוימים בשל פגיעה ממשית וקונקרטית באינטרס מוגן - תובא הבקשה בפניי למתן החלטה.

היה ולא תוגש בקשה כאמור בתוך פרק הזמן שצוין, רשאי המבקש לעיין בתיק (בהתאם לנהלי בית המשפט).