פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8669/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. יצחק הדר
2. אירן הדר
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופטת
טל שחף, ביהמ'ש המחוזי ב''ש
2. עו'ד טלאל אלעוברה
3. עו'ד אמיר זולטי
4. פורמלי מינהל מקרקעי ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
השופטת א' חיות:
עתירה זו עניינה בבקשת העותר כי יינתן צו המבטל פסק-דין שניתן בעניינו בשנת 1999, כי יינתן צו המחייב את המשיב 2 למסור עדות בקשר לייצוג בהליכים שהובילו למתן פסק-דין זה וכי תבוטל החלטתו של המשיב 3 לדחות את ערעורו של העותר על פסק-הדין האמור.
1.יורשיו של המנוח ברוך חזן ז"ל הגישו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע תביעה כנגד העותר וגרושתו (ה"פ 4093/98), במסגרתה נתבקש בית-המשפט להכריז כי היורשים הינם בעלי זכויות בחנות הנמצאת במרכז מסחרי באילת וכי הם זכאים לרישום הזכויות בחנות על שמם. היורשים טענו כי המנוח רכש את החנות מאת העותר, אך הלך לעולמו טרם שרשם את הזכויות בה על שמו. העותר טען כי לא קיבל את מלוא התמורה בגין מכירת החנות, ומשכך הזכויות בחנות נותרו בבעלותו. בפסק-הדין, שניתן ביום 15.6.1999, דחה בית-המשפט (כב' השופטת ט' שחף) את טענות העותר וקיבל את התביעה בקובעו כי היורשים הינם בעלי הזכויות בחנות וכי הם רשאים להירשם ככאלה (פסק-דין זה ייקרא להלן: פסק-הדין ). ערעור שהגיש העותר על פסק-הדין (ע"א 4893/99) נדחה על-ידי המשיב 3, כרשם בית-משפט זה, בהחלטתו מיום 3.7.2000, בשל אי-הפקדת ערבון.
2.בעתירה שבפנינו טוען העותר כי פסק-הדין ניתן בתובענה שאינה מגלה עילה ואשר אין בבסיסה יריבות בין בעלי-הדין. עוד נטען כי פסק-הדין אינו מבוסס על העובדות והראיות שהובאו בפני בית-המשפט, ובשל כל אלה דינו בטלות. לפי הטענה, בעבר הגיש המשיב 2 תובענה בשם אחיו של המנוח כנגד העותר, בעניין החנות האמורה. תובענה זו נדחתה על הסף בשל חוסר יריבות והעדר עילת תביעה. משנדחתה תביעה זו, כך נטען, הגיש המשיב 2 תובענה חדשה כנגד העותר, בשם יורשי המנוח, היא התובנה נשוא פסק-הדין. לטענת העותר, התובענה הוגשה על-ידי המשיב 2 בשמם של היורשים מבלי שאלה ידעו על כך. על כן, מבקש העותר כי נורה על זימונו של המשיב 2 לעדות על-מנת שימסור מיהם התובעים שפעל בשמם בבית-המשפט המחוזי. לבסוף, יוצא העותר כנגד החלטות שונות שניתנו בערעור שהגיש כנגד פסק-הדין (ע"א 4893/99), ערעור אשר נדחה בשל אי-הפקדת ערבון. בין טענותיו של העותר, הטענה כי לא היה מקום לדחות את הערעור; כי כב' הרשם א' זולטי נתן החלטה במסגרת תיק שאינו קיים; כי הביא לכך שהעותר יועמד לדין פלילי לשווא וכן כי לרשם זולטי לא היו סמכויות שיפוט עת הכריע בעניינו של העותר. נטען, כי החלטות שונות שניתנו בעניינו של העותר וכן הטיפול בפנייתו ללשכת כב' נשיא בית-המשפט העליון, הונעו מתוך חשש שפסק-הדין המוטעה והמעשים הפסולים שאותם פירט, כאמור, יתגלו.
3.דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, אין בית-המשפט הגבוה לצדק מהווה תחליף לפנייה לערכאות המוסמכות (ראו: בג"ץ 8230/04 פלוני נ' פלוני (לא פורסם); בג"ץ 195/05 אזולאי נ' הנהלת בתי המשפט (לא פורסם)), ואין כל מקום להעלות בפניו טענות ערעוריות מובהקות, אשר לא הועלו בעיתן במסגרת הראויה להן.
העתירה נדחית בלא צו להוצאות.
ניתן היום, ו' בתשרי התשס"ו
(9.10.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת