פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 195/05
- ג'
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. רפאל
אזולאי
2. פולט אזולאי ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. הנהלת בתי
המשפט
2. בנק איגוד לישראל בע'מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
העותר מס' 1
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין :
א.העתירה מופנית כנגד "מערכת בתי המשפט" ובנק איגוד לישראל (משיב 2). נתבקש בה לקבוע, כי העותר וערביו אינם חייבים בפסק דין שניתן לטובת המשיב 2, וכן להורות למשיבה כי תסגור את התיקים שנפתחו אצלה - קרי בלשכת ההוצאה לפועל - על ידי המשיב 2 כנגד המבקש וערביו, ולא תאפשר פתיחה מחודשת של כל הליך נגדם.
ב.כן מתבקש בית המשפט לקבוע, כי שגתה המשיבה 1 בכך שדחתה את בקשת המבקש בטענת "פרעתי" או ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו אין המבקש וערביו חייבים בפסק הדין לטובת משיב 2. למעשה, מכוון העותר את טענותיו כלפי מערכת ההוצאה לפועל.
ג.בכל הרצון הטוב, אין בידינו להענות לעתירה. השגות על החלטות שיפוטיות, ובכלל זה על החלטות שנתקבלו במסגרת ההוצאה לפועל, אין מקומן ככלל בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העותר ציין בצדק, כי כבר נפסק בעבר שאין בית המשפט הגבוה לצדק נדרש לסעדים נגד בתי המשפט הנדונים בחוק בתי המשפט (סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה). עם זאת, במקרים נדירים וחריגים, בהעדר הליך שיפוטי מוסמך אחר ומתן סעד, יבקר בית המשפט הגבוה לצדק גם פסקי דין והחלטות של בתי משפט, אך כאמור יהא זה חריג מובהק, ולא כל שכן כשהמדובר בעניינים אזרחיים. ראו בג"ץ 8230/04 פלוני נ' פלוני (השופטת פרוקצ'יה) (טרם פורסם), והפסיקה המאוזכרת שם.
ד.הנושא שמתאר העותר, מחלוקת עם המשיב 2 באשר לחוב כספי והוצאה לפועל של ההחלטות השיפוטיות בגין החוב, אינו יכול לבוא בגדר החריג, שכן עניינו נדון בערכאות השונות, אף אם אין העותר אינו שבע רצון מן התוצאות, ולכן אין מקום להתערבותנו.
ה.לא נוכל איפוא להעתר לעתירה.
ניתן היום, כ"ז
בשבט תשס"ה (6.2.2005).
ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ש ו פ ט