פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8490/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
רפאל עידן
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש
ההוצאה לפועל בפתח תקווה
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1.עתירה זו עניינה החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בפתח-תקווה (כב' ראש ההוצאה לפועל א' לושי-עבודי), מיום 21.8.2005, שלא לעכב את פינוי העותר ואת פינוי שני ילדיו הבגירים, מן הדירה שברח' ההגנה 73/2 באור יהודה (להלן: הדירה ), וזאת עד למתן החלטה סופית בבקשה שהוגשה על ידי העותר בטענת "פרעתי".
2.מן העתירה עולה, כי המשיבה 2, "עמידר" החברה הלאומית לשיכון בע"מ, הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בפתח-תקווה פסק דין לביצוע, שעניינו דמי שימוש ראויים בדירה. העותר הגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי", וביקש את עיכוב פינויו ופינוי ילדיו מן הדירה, עד להכרעת ראש ההוצאה לפועל בטענה זו. בהחלטתו מיום 17.8.2005 קבע ראש ההוצאה לפועל "לא מצאתי מקום לעכב הליכים, אלא בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב בתיק בקופת ההוצל"פ". ביום 21.8.2005 הגישה המשיבה 2, הזוכה, בקשה לתיקון ההחלטה הנזכרת, ובעקבותיה נתן ראש ההוצאה לפועל, ביום 21.8.2005, החלטה נוספת המבהירה את החלטתו מיום 17.8.2005, בקובעו כי במידה ויופקד סכום החוב, ינתן צו לעיכוב הליכי גביית החוב בלבד, אך לא צו המעכב את הפינוי מן הדירה.
3.בעתירתו מלין העותר, כאמור, על דחיית בקשתו לעיכוב הפינוי מן הדירה וטוען, כי ביום 17.8.2005 קיבל ראש ההוצאה לפועל את בקשתו לעיכוב הפינוי בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב, וכי במתן ההחלטה המתקנת מיום 21.8.2005, פעל ראש ההוצאה לפועל כמי היושב כערכאת ערעור על החלטתו שלו. על כן טוען המערער, כי החלטתו זו של ראש ההוצאה לפועל ניתנה בהעדר סמכות. כן טוען העותר, כי לגוף הדברים ובהתאם לדין מוטעית החלטתו של ראש ההוצאה לפועל שלא לעכב את פינויו ופינוי בני משפחתו מן הדירה. מן הטעמים הללו, הוא עותר בפנינו למתן צו הקובע כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 21.8.2005 בטלה, וכן לצו המורה כי הצו מיום 17.8.2005 לעיכוב ההליכים, לרבות הליכי הפינוי, כגישתו, עומד בתוקפו. עוד מבקש העותר כי יוצא צו ביניים, אשר יורה על השבתו והשבת בני משפחתו לדירת המגורים ממנה פונו בינתיים, וזאת, כאמור, עד להכרעה בבקשה שהוגשה על ידו בטענת "פרעתי".
4.עתירה זו אינה מגלה עילה על פניה למתן הסעד המבוקש ועל כן, דינה להידחות על הסף. טרוניות וטענות שיש למי מבעלי דין כנגד החלטות שיפוטיות המתקבלות בבתי המשפט השונים, לרבות החלטות שיפוטיות המתקבלות על ידי ראש ההוצאה לפועל, אינן ענין לעתירה בפני בית משפט זה והתערבותו בכגון דא מוגבלת למקרים נדירים וחריגים, המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו: בג"צ 4622/99 לשם הפקת בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט (לא פורסם); בג"צ 8230/04 פלוני נ' פלוני (לא פורסם); בג"צ 195/05 רפאל אזולאי נ' הנהלת בתי המשפט (לא פורסם)). המקרה שבפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות, וככל שהעותר מבקש להשיג על החלטה שנתן ראש ההוצאה לפועל בענינו, עליו לתחום עצמו להליכי הערעור הקבועים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1976.
אשר על כן העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' אלול, תשס"ה (14.9.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת