בג"ץ 8811/11 ניסים חדד נ. ראש הממשלה ,בנימין נתניהו

השופט נ' הנדל:

1.

מונחת לפנינו עתירה למתן צו ביניים וצו על תנאי, במסגרתה מתבקש בית משפט זה להורות על החזרת המשיב לדירת מגורים ממנה פונה.

2.

ברקע לעתירה, פינויו של העותר מדירת מגוריו בגין חוב משכנתא למשיב 4 – בנק הפועלים. מזה שנים מספר מנהל העותר, אשר לדאבון הלב הינו מחוסר בית, מספר הליכים שעניינם המרכזי סכסוך כספי-אזרחי המצוי בינו לבין הבנק. הליכים שונים שהגיש העותר, שאיננו מיוצג, נדונו ונדחו בין שהוגשו במסגרת דיונית שגויה, ובין שלא נמצאה בבסיסם תשתית עובדתית-משפטית מספקת למתן הסעד המבוקש על ידו. במסגרת עתירתו זו, מפנה העותר לעניין שנדון בע"א 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם פלקסר (15.9.2011) בו נקבעו כללי ההוכחה בשאלת אזהרת לווה בדבר ויתורו על הזכות לדיור חלוף. לגישת העותר, ככל שכללים אלה יחולו על משיב 4 – יתברר כי לא היה מקום לפנותו מדירתו. לטענתו, אין כל הגיון בקביעה לפיה טענותיו נדונו בפני ערכאות שונות, שעה שבהחלטות נקבע כי טענותיו אינן ברורות דיין.

3.

מצוקתו של העותר ניכרת על פני הדברים והכתובים. ברם, אין בידינו להיעתר לעתירה. קשייו של העותר נדונו הן בערכאות הדיוניות השונות, והן בהליכים שונים בפני בית המשפט העליון – גם בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (וראו בג"ץ 10072/05 חדד נ' שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים (3.11.2005); רע"א 2123/11 חדד נ' בנק הפועלים בע"מ (11.5.2011)). בחינת העתירה וההחלטות הקודמות מגלה כי אין מקומה להתברר בגדרי ערכאה זו. זאת לא בשל מידת חשיבות העניין, אלא בשל המסגרות המשפטיות המחייבות. העותר חש שקולו אינו נשמע באשר אין הוא מיוצג. אולם, בחינת ההחלטות בעניינו מגלה הכרעות משפטיות מנומקות, הנותנות דעתן לרקע העובדתי העולה בהליכים המוגשים, על אף הקושי המובנה בניהול הליך על ידי צד שאינו מיוצג. כך או כך, עיקר הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו בגדר תחנה נוספת בהליכים אזרחיים. משמוצו כל האפשרויות במסלול האזרחי, הסתיים העניין.