פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
7775/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
העותר:
ניסים חדד
נ ג ד
המשיבים:
1. שרת המשפטים
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פרקליט המדינה
4. המשרד לביטחון פנים
5. מפכ"ל המשטרה
6. נגידת בנק ישראל
7. המפקח על הבנקים
8. שר הרווחה
9. מנכל המוסד לביטוח לאומי
10. שר האוצר
11. מנהל רשות המיסים
12. נציבת הביקורת על הפרקליטות
13. בנק הפועלים
עתירה לצו ביניים וצו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
1.
בשנת 2006 פוּנה העותר מדירתו עקב אי-תשלום חוב משכנתא לבנק הפועלים.
מאז ועד היום, מנהל העותר מאבק משפטי עיקש בכדי לנסות ולהעביר מעליו את רוע הגזֵרה (ראו, למשל: בג"ץ 10072/05 חדד נ' נחמה (3.11.2005); בג"ץ 917/07 חדד נ' בנק הפועלים (12.3.2007); ת"א (שלום ת"א) 38041/08 חדד נ' בנק הפועלים (9.3.2009); ע"א (מחוזי ת"א) 1466/09 חדד נ' בנק הפועלים (1.3.2012); רע"א 2123/11 חדד נ' בנק הפועלים (11.5.2011); בג"ץ 4330/11 חדד נ' בנק הפועלים (5.2.2012); בג"ץ 8811/11 חדד נ' ראש הממשלה (23.8.2012); בג"ץ 5715/13 חדד נ' שרת המשפטים (21.8.2013); רע"א 87/14 חדד נ' בנק הפועלים (17.2.2014); והרשימה עודנה ארוכה). העתירה שלפנינו אינה אלא נדבך נוסף של פרשה עגומה זו.
2.
אחת מטענותיו המרכזיות של העותר היא, כי משרד פלוני שבשירותיו נעזר לצורך נטילת המשכנתא, 'השתיל' בבקשתו תלושי משכורת מזוייפים, ללא ידיעתו, ובתיאום עם מנהל סניף הבנק. לשיטת העותר, מדובר במעשי הונאה ותרמית של ממש, שחשיפתם עשויה להוביל לביטולו של חוזה ההלוואה שעליו חתם, וכפועל יוצא מכך גם לפקיעתו של צו הפינוי מדירתו. הגם שהעותר סבור כי עמד בנטל והציג ראשית ראיה התומכת בעמדתו, אף בכוחות עצמו, גישתו נדחתה פעם אחר פעם בבית משפט זה, ובכלל. לפיכך, הגיש העותר תלונה במשטרה, ובקשתו במסגרת עתירתו הנוכחית היא כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא יבררו ויחקרו את טענותיו.
3.
לשיטת העותר, תלונתו "הועברה מיד לפרקליטה במחוז ת"א אשר החליטה באופן שרירותי לא לחקור את התלונה" . עוד הוא מוסיף, כי בקשותיו החוזרות ונשנות בנושא ממשיכות להגיע לידי אותה פרקליטה, אשר "מנצלת לרעה את כוח המשרה" ו "מתאכזרת" אליו, הואיל ודעתה "נעולה מראש" . דא עקא, העותר לא צרף כל אסמכתא ולא פרט מהם הנימוקים שניתנו לו, על-ידי מאן דהוא, בעל-פה או בכתב, לאי-פתיחה בחקירה כאמור. בנסיבות אלה, אין כל דרך להעריך את טענותיו, ולוּ לכאורה. משכך, גם על פני הדברים עתירתו אינה מגלה עילה כלשהי; העתירה גם אינה עניין לבית המשפט הגבוה לצדק מבלעדי מיצוי ההליכים תחילה על פי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. המקום לבירורה של טענת הזיוף והחשד לפלילים בקשר אליה, הוא במשטרה, כשלמתלונן מסורה על פי החוק הזכות להגיש ערר על החלטת המשטרה. דינה של העתירה אפוא להידחות על הסף.
מומלץ לעותר, לברר את זכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה, כדי שיכלכל את צעדיו בצורה הנכונה, באופן ממוקד, בעזרת יעוץ משפטי מתאים, כדי שלא יקלע שוב ושוב למבוי סתום.
4.
אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב בטבת התשע"ה (13.1.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט